ברדה נ' דנון(אסיר)

לפניי תביעה שהגיש התובע נגד הנתבע ע"ס 33,500 ₪, בגין סחורה שהנתבע השתתף בגניבתה ממחסן של התובע.

בחודש ספטמבר 2011 או בסמוך לכך, השתתף הנתבע באירוע פריצה למחסן של התובע. לטענת התובע, נגנבו מהמחסן מוצרים לתינוקות. בין היתר נגנבו 47 קרטונים של מטרנה ושלושה קרטונים של סימילאק. הנתבע הורשע בבית המשפט בתיק ת"פ 25324-07-12, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, פריצה לבנין שאינו דירה וביצוע גניבה, ובעבירות נוספות. על יסוד הרשעתו של הנתבע, תובע התובע מהנתבע את ערך הסחורה שנגנבה, כאשר לטענת התובע – ערכה עומד על סכום התביעה בסך 33,500 ₪.

הנתבע דוחה את טענות התובע. לטענת הנתבע, כבר נענש הוא על מעשיו במסגרת ההליך הפלילי והנתבע אף חויב לפצות את התובע בסך של 10,000 ₪. על כן, לטענת הנתבע, אין להענישו פעם נוספת במסגרת התיק דנא ולחייבו לשלם לתובע את סכום התביעה. לטענת הנתבע, התייצב התובע לעדות בהליך הפלילי וטען ששווי הסחורה הוא 30,000 ₪ בערך, ולאחר מכן טען התובע ששווי הסחורה 36,000 ₪.

בדיון שהתקיים בפניי ביום 8.1.17 הבהיר התובע כי הנתבע השיב חלק מהסחורה וחלק זה הופחת מסכום התביעה. בדיון, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה התובע יגיש אסמכתאות לסכום התביעה ותחשיבים של עלות רכישת הסחורה ותחשיב של קיזוז הסחורה שהוחזרה לתובע, וכי הנתבע ישלם לתובע את מלוא ערך הסחורה לאחר שערך זה יוכח וייקבע כאמור. התובע הגיש תחשיב והנתבע הגיש תגובתו לתחשיב.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתחשיב שהגיש התובע ובתגובה שהגיש הנתבע, הגעתי לכלל דעה שהתובע לא הוכיח את תביעתו.

כתב התביעה לוקה בחסר והוא סתמי. התובע איננו מציין בכתב התביעה כיצד הוא חישב את סכומה. כל אשר צוין בכתב התביעה הוא כמות הסחורה שנגנבה – 47 קרטונים של מטרנה ושלושה קרטונים של סימילאק. לא צורפו אסמכתאות כלשהן לערך הסחורה. התובע אמנם צירף חלק מפרוטוקול הדיון שהתקיים בהליך הפלילי ואת גזר הדין שניתן בו, אולם ברי כי הסוגיה שעמדה לבירור בהליך הפלילי היא עצם מעשה הפריצה והגניבה, ואילו ערך הסחורה לא היה נושא לבירור ולדיון. בנסיבות אלה, התבקש התובע, בדיון שהתקיים בתיק דנא, לצרף אסמכתאות ותחשיבים לערך הסחורה, שכן בהליך דנא תובע התובע את ערך הסחורה וערך זה יש להוכיח.