צנעני נ' עיריית תל-אביב-יפו

1. התובע הגיש תביעה נגד הנתבעת על סך של 33,000 ₪.

לטענתו טענה הנתבעת כנגדו כי הזיכרון בראשו פגום וכתוצאה מכך בוטל רישיון הנהיגה שלו.

התובע טען כי טענת הנתבעת כי זכרונו נפגע משוללת כל יסוד ומצרף מסמכים רפואיים המעידים כי זכרונו תקין.

הנתבעת התגוננה וטענה כי יש לסלק את התביעה על הסף מחמת העדר יריבות ו/או העדר עילה.

לטענתה אין היא מופקדת על שלילת רישיון נהיגה ואין דבר בינה לבין האירועים הנטענים על ידי התובע. על התובע להגיש תביעתו כנגד משרד הרישוי ו/או משרד הבריאות באמצעות המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (להלן: "המכון הרפואי"), אשר הביאו לשלילת רישיונו.

עוד טענה הנתבעת כי על פי תקנות התעבורה התשכ"א-1961 (להלן: "התקנות") הסמכות לערוך בדיקות רפואיות עבור רשות הרישוי ולקבוע תנאים והגבלות ברישיון הנהיגה של התובע הוא הרופא במכון הרפואי.

כמו כן, ניתן לערער על קביעות הרופא הנ"ל באמצעות הגשת ערר לוועדת הערר.

בנוסף טענה הנתבעת כי משרד הרישוי הוא שהפנה את התובע לבדיקות במכון ולא הנתבעת ולפיכך אין כל רשלנות בפעולותיה של הנתבעת.

לבסוף טענה הנתבעת אין לסכום התביעה כל סימוכין המעיד על שיעורו.

2. במעמד הדיון הסביר התובע כי הנתבעת היא שהתניעה את התהליך בכך ששלחה מכתב ביום 29.5.12 למשרד הבריאות.

התובע הבהיר כי ערער על החלטת משרד הרישוי אשר נסמכה על חוות דעת רופא המכון הרפואי. התובע אף הציג פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 20.2.12 בתיק עפ"א (מחוזי ת"א) 56571-12-11 צנעני נ' עיריית תל אביב (להלן: "פסק הדין").

מאחר והמסמכים לא צורפו לתביעתו, ניתנה הוראה להגישם לתיק לשם בחינתם בטרם מתן החלטה בבקשה לסילוק על הסף.

התובע הגיש מסמכים רפואיים, פניית הנתבעת למשרד הבריאות המוזכר לעיל, פסק הדין שניתן כאמור לעיל וכן מכתב מיום 23.10.13 מטעם משרד הבריאות.

3. מעיון בכל המסמכים שהגיש התובע עולה התמונה הבאה:

הנתבעת שלחה ביום 29.5.12 מכתב מטעמה למכון הרפואי אליו צירפה העתק מפסק הדין בו נכתב: "..כי אם אכן המערער סובל מבעיות זיכרון (והוא צירף אישור רפואי על כך) ובעיות אלו גורמות לו לשכחה של הפעלת מכשיר החניה, מן הראוי שהרשות המוסמכת אף תבדוק את כשירותו לנהוג מבחינה רפואית...".

הנתבעת ציינה במכתבה כי התובע מרבה לבצע עבירות תעבורה המתבטאות בחניה בניגוד לחוקי התעבורה או חוקי העזר לתל אביב יפו ובגין כך הוא מקבל דו"חות לא מעטים. עוד נכתב שם כי התובע משתדל לממש זכותו להישפט כמעט בגין כל דו"ח חניה אותו הוא מקבל.