ת"ק 60805-02-16 אלטר ואח' נ' אליטאליה- סוסייטה אירייאה איטאליאנה אס.פי.איי

1.לפניי תביעה שהוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות. עניינה של התביעה בשיעור הפיצוי המגיע לתובעים בגין החלטת הנתבעת להטיסם במחלקת תיירים, אף-כי הזמינו טיסה במחלקת עסקים.

2.אומר מיד, כי על עיקר העובדות אין מחלוקת של-ממש, ואף לא על עצם הזכאות של התובעים לפיצוי (אם כי הצדדים חלוקים באשר להיקף הפיצוי המתאים במקרה זה). בנסיבות אלה, ובהתאם להוראת תקנה 15 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, אנמק את פסק-הדין באופן תמציתי.

3.התובעים הזמינו טיסה מתל-אביב לבואנוס איירס ובחזרה, עם חניית ביניים ברומא שבאיטליה. עבור כל כרטיס שולם סכום של 2,061.69$ (8,020.70 ₪), כלומר סך של 16,041.40 ₪ עבור שני הכרטיסים בשני הכיוונים. הטיסה הלוך (לפני ואחרי חניית הביניים) הייתה מיועדת למחלקת עסקים, והטיסה חזור (לפני ואחרי חניית הביניים) הייתה מיועדת למחלקת פרמיום אקונומי. ביום הטיסה (11.9.2015) הגיעו התובעים לנמל התעופה, ואז נמסר להם כי בקטע הטיסה שבין ישראל לרומא יטוסו במחלקת תיירים ולא במחלקת עסקים. וכך היה (לא לפני שהתובעים נאלצו לדבריהם להמתין זמן רב וחווּ לחץ ואי-נעימות לפני העלייה למטוס ואף לאחר מכן).

4.אם כן, בטיסה לרומא שהו התובעים במחלקת תיירים חלף מחלקת עסקים. עם זאת, יש להבהיר כי בטיסת ההמשך מרומא לבואנוס איירס טסו התובעים במחלקת עסקים, וגם הטיסה חזרה לארץ הייתה במחלקה שהוזמנה (פרמיום אקונומי).

5.בנסיבות אלה, לא מצאתי בסיס לטענתם של התובעים, כי הם זכאים להשבת מלוא התמורה ששילמו עבור הכרטיסים – הלוך וחזור. כאמור, השינוי בתנאי כרטיס הטיסה היה באחד מתוך ארבעה קטעים, ולא מצאתי עילה בדין – או הצדקה עניינית – כי הנתבעת תממן עבור התובעים את כל רכיבי הטיסה הלוך ושוב.

6.הנתבעת אינה חולקת על זכאותם של התובעים לפיצוי בגין ה"שנמוך" (downgrade), וזאת בהתאם להוראות חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012 (להלן: החוק). סעיף 9 לחוק מתייחס בדיוק למצב של "העברת נוסע למחלקה ברמה נמוכה מזו הנקובה בכרטיס הטיסה שהונפק לו", ומורה כי הפיצוי יהא בהתאם לתוספת השנייה, שם נקבע כי במצב של העברה ממחלקת עסקים למחלקת תיירים, ישולם פיצוי בשיעור של 80% ממחיר כרטיס הטיסה. עוד קובע סעיף 9 לחוק, כי אם הטיסה כוללת חניית ביניים – כבענייננו – הרי שיש לבצע הכפלה "ביחס שבין מרחק הטיסה שבה הועבר הנוסע למחלקה ברמה נמוכה יותר כאמור ובין מרחק הטיסה הכולל".

7.לעניין מחיר כרטיס הטיסה מישראל לבואנוס איירס, הרי שבכתב ההגנה טענה הנתבעת כי יש לחשבוֹ לפי מחצית מהמחיר ששולם עבור הטיסה הלוך וחזור. בדיון לפניי ציין טען נציג הנתבעת כי מדובר למעשה בחישוב המיטיב עם התובעים, שכן לפי מסמך המפרט את רכיבי התשלום, הטיסה הלוך הייתה למעשה זולה יותר מהטיסה חזור (752$ הלוך, 800$ חזור, ללא מיסים והיטלים; נציג הנתבעת הסביר כי הסיבה לכך היא הנחה שניתנה עבור הטיסה במחלקת עסקים). עם זאת, יובהר כי לא מדובר בהבדל משמעותי, ובשים לב לאמור בכתב ההגנה, אניח כי מחיר הכרטיס מישראל לבואנוס איירס הוא מחצית מהמחיר ששולם עבור הטיסה הלוך ושוב.

8.לגבי היחס שבין מרחק הטיסה מישראל לרומא (קטע ה"שנמוך") לבין מרחק הטיסה הכולל מישראל לבואנוס איירס, הרי שלפי הנתונים שהציגה הנתבעת, מדובר ביחס של כ- 17% (2,277 ק"מ מתוך 13,426 ק"מ). התובעים לא ביקשו לחלוק על יחס זה ולא הציגו נתונים אחרים.

9.לאור מכלול הנתונים האמורים, יחושב הפיצוי המגיע לתובעים לפי סעיף 9 לחוק. כאמור, המחיר ששולם עבור כל רכיבי הטיסה הלוך ושוב, לשני התובעים, הוא 16,041₪. הכפלת סכום זה ב- 0.5, כדי לחלץ את מחיר הטיסה מישראל לבואנוס איירס, מביא לסכום של 8020 ₪. הכפלת סכום זה ב- 0.17, כדי לחלץ את מחיר קטע הטיסה מתל אביב לרומא, שבו – ורק בו – הועברו התובעים למחלקה נמוכה מזו שהוזמנה, מביא לסכום של 1,363 ₪. הכפלת סכום זה ב- 0.8 בהתאם לתוספת השנייה לחוק מביא לסך של 1,091 ₪. יוּער, כי לא נעלמה מעיני טענת הנתבעת, שלפיה יש להפחית מבסיס החישוב את המיסים וההיטלים. אלא שטענה זו אינה נקייה מספקות (ראו טענות התובעים לעניין זה והשוו גם לסעיף 3(א)(2) לחוק, המתייחס להשבת תמורה וכולל בגדרי הסכום ששולם בעד כרטיס טיסה גם אגרות, היטלים, מסים ותשלומי חובה אחרים). מכל מקום, כפי שיתברר מיד, בתיק זה מצאתי לנכון לפסוק לתובעים גם פיצויים לדוגמה לפי סעיף 11 לחוק, והסכום הכולל שאליו הגעתי היה נותר זהה גם אם בחישוב הפיצוי לפי סעיף 9 הייתי מפחית את המיסים וההיטלים (ויודגש, כי אין בהפחתה כזו כדי להביא לתוצאה רחוקה באופן ניכר מזו שהתקבלה לעיל).