ת"ק 60793-03-16 דואק נ' PELE CHANGE

לפניי תביעה שהגיש התובע נגד הנתבע ע"ס 5,000 ש"ח.

טענות הצדדים:

ברשותו של התובע מכשיר טלפון סלולרי מסוג אייפון 5S. בבוקרו של יום 6/9/15 נפל מכשיר הטלפון הסלולרי של התובע והמסך נשבר. לטענת התובע, הוא עובד כמתכנת מחשבים עצמאי ומכשיר הטלפון הוא האמצעי של התובע לקבלת עבודות ולכן הזדרז התובע לחפש מעבדה שתתקן לו את המכשיר במהירות האפשרית. התובע הגיע אל חנות המעבדה של הנתבע וזה הבטיח לו שהטלפון יתוקן בתוך שעה. כעבור כשעה ומחצה שב התובע למעבדה של הנתבע ונאמר לו שהטלפון נשלח לתיקון במקום אחר והוא עדין לא מוכן והתובע התבקש לשוב בעוד שעתיים. מאחר שהנתבע הציב את התובע בפני עובדה מוגמרת, ומחוסר ברירה, המתין התובע שעתיים נוספות. כשהתקשר התובע אחרי שעתיים נאמר לו שהטלפון עדין לא מוכן. כעבור שעה וחצי נוספות הגיע התובע למעבדה של הנתבע כדי ליטול את מכשיר הטלפון אלא שאז התברר לתובע כי המסך שהותקן הינו מסך משומש ושרוט – כך לטענת התובע. לאחר דין ודברים הסכים הנתבע להחליף את מסך הטלפון שוב. כעבור כשעה קיבל התובע את מכשיר הטלפון בחזרה כאשר לטענת התובע, בשלב זה המכשיר נראה תקין בעיניו, עם מסך חדש. התובע שילם לנתבע עבור התיקון סך של 300 ₪. לטענת התובע, כעבור כשבוע ימים התפרק המסך ממקומו והתובע נאלץ לשוב לנתבע. התובע דרש מהנתבע את כספו בחזרה אולם הנתבע סירב ותחת זאת הציע הנתבע לתובע כי הוא ידביק עבור התובע את המסך לטלפון בדבק מיוחד. התובע סירב. התובע נטש את המקום ופנה למעבדת FIX, שם תוקן הטלפון. התובע שילם למעבדת FIX סך של 600 ₪ עבור התיקון. בנוסף המציאה מעבדת FIX לתובע דו"ח בו צוין כי הנתבע התקין אצל התובע מסך טלפון שאיננו מקורי וכמו כן צוין כי נמצאו חוסרים של חלקים וברגים בטלפון.

התובע תובע מהנתבע סך של 1,500 ₪ עבור 6 שעות בהן נותר התובע ללא מכשיר טלפון, סך של 550 ₪ עבור נסיעות וזמן במעבדת FIX וכן שעתיים הפסד זמן עבודה, 600 ₪ עבור התשלום למעבדת FIX, 1,000 ₪ זמן הכנת התביעה, 500 ₪ עבור נסיעות לבית המשפט, ובסה"כ 5,000 ₪.

הנתבע דוחה את טענות התובע. לטענת הנתבע, התובע הגיע למעבדה של הנתבע לצורך החלפת מסך הטלפון ואכן נאמר לו שהמכשיר יתוקן תוך כשעה אולם בפועל התיקון ארך זמן רב מהצפוי. לטענת הנתבע, התובע התקשר למעבדה שוב ושוב אולם הנתבע לא יכול היה להפנות את מלוא תשומת הלב לתובע שכן לנתבע לקוחות נוספים מלבד התובע. כפיצוי עבור משך זמן התיקון הציע הנתבע לתובע מגן מסך ללא עלות. לטענת הנתבע, משהגיע התובע למעבדה בא התובע בטענות כי הנתבע כביכול רימה את התובע וכי סופק לו מסך ישן. התובע דרש פיצוי כספי, החזרת מחיר התיקון והתקנה מחדש של המסך המקורי שהוחלף. לטענת הנתבע, על אף שלא היה שחר לטענות התובע, החליף הנתבע את מסך הטלפון פעם נוספת. לטענת הנתבע, אחרי שבוע ימים שב התובע אליו והתלונן שהמסך נשבר וזאת בגלל התקנה לקויה של הנתבע – כך לטענתו. הנתבע דחה את טענות התובע כי כביכול עבודתו לקויה. עם זאת, הציע הנתבע לתובע להדביק את המסך לטלפון. התובע לא הסכים לכך. הנתבע דוחה את האמור במסמך מטעם מעבדת FIX שצורף לכתב התביעה.

דיון והכרעה:

כמצוות תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית.

בדיון שהתקיים 29.12.16 העידו הצדדים ופרטו את טענותיהם.

הנתבע מודה כי הוא לא עמד בהתחייבותו לתקן את מכשיר הטלפון של התובע תוך כשעה ובפועל ארך התיקון זמן רב יותר. בכתב התביעה מגולל התובע את מסכת העיכובים עד אשר הוחזר לו המכשיר לראשונה. בתחילה חזר התובע למעבדה של הנתבע כעבור שעה וחצי והטלפון טרם תוקן. לאחר שעתיים נוספות נאמר לו שהמכשיר יהיה מוכן תוך שעה וכשגם אז המכשיר לא היה מוכן נאמר לתובע לבוא בעוד חצי שעה. בסה"כ ארך אפוא התיקון כ- 5 שעות במקום שעה. הנתבע איננו מכחיש את הדברים והוא תירץ את העיכוב בשל לחץ במעבדה ובשל לקוחות נוספים בהם היה הנתבע צריך לטפל. אינני מקבל את הסבריו של הנתבע. מדובר בעיכוב גדול ביחס למה שהבטיח הנתבע לתובע. אם אכן היה לחץ בשל לקוחות נוספים היה על הנתבע להימנע מלהתחייב לתובע שהתיקון יתבצע תוך שעה. במיוחד נכונים הדברים כאשר הנתבע היה מודע לכך שלתובע נודעה חשיבות רבה לתיקון המכשיר תוך זמן קצר, כפי שהעיד הנתבע בעצמו: