ת"ק 60760-06-16 מקיס נ' רובין ואח'

תביעה שעניינה נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת כתוצאה מתאונת דרכים בה היו מעורבים בעלה של התובעת כשהוא נוהג ברכב התובעת (הבעל, מר אייל מקיס, יכונה להלן מטעמי נוחות "התובע") ונתבע 2 (להלן:- "הנתבע"), כשהוא נוהג ברכב נתבע 1, המבוטח על ידי נתבעת 3.

הנתבעים לא הגישו כתב הגנה וטענות הצדדים נבחנו במהלך הדיון שהתקיים, כאשר גרסת התובעת היתה, כי כבר מלכתחילה, שעה שהנתבע סירב לשלם בגין נזקי התאונה, טען, כי יטען בבית המשפט כי רכב התובעת נסע לאחור והוא זה שאחראי לאירוע התאונה.

בתום הדיון שהתקיים בתובענה, נדחה הדיון על מנת לאפשר לתובע להמציא הקלטה שבה הוקלט הנתבע כשהוא אומר שיחזור בו מהודאתו באחריות לתאונה. התובע הודיע, כי ההקלטה אבדה ומכאן, יש מקום ליתן פסק דין לגופו של עניין.

בהתאם לגרסת התובע, נסעו הצדדים בדרך, כאשר רכב הנתבעים נוסע מאחורי רכב התובעים, כאשר הנסיעה "מזדחלת" עקב פקק. רכב הנתבעים פגע ברכב התובעת מאחור.

לטענת התובע, בתחילה אישר הנתבע, כי הוא אחראי לתאונה, אלא שלאחר מכן חזר בו מהודאתו.

הנתבע אישר, כי אמנם הרכבים נסעו בפקק. לטענת הנתבע, לפתע נסע התובע לאחור ופגע ברכבו.

הנתבע טוען, כי בתחילה סבר שהוא האחראי לתאונה, כיוון שהוא זה שנסע מאחורי רכב התובע, אלא שלאחר שהבין, כי מי שנוסע לאחור הוא האשם, חזר בו מהסכמתו לשאת בעלויות תיקון רכב התובעת.

מטעם הנתבעים העיד גם אחיו של הנתבע, אשר היה ברכב עם הנתבע. האח העיד, כי השניים היו ברכב, שוחחו ביניהם ולפתע הרגישו "נשיקה ברכב". בעת שהאח ראה את התובע יורד מהרכב הוא ראה שאורות הרוורס דולקים. לטענת האח, כבר בזמן אירוע התאונה אמרו לתובע שהוא אחראי לתאונה.

לאחר ששמעתי את הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבע באשר לאופן התרחשות התאונה.

ראשית אציין, כי בבחינת סבירות אופן התרחשות התאונה, סביר בעיני יותר, כי התאונה תתרחש באופן המתואר על ידי התובע. לא סביר בעיני, כי שעה שרכב מצוי בפקק תנועה והנהג יודע שישנם רכבים אחריו, הוא יסע לאחור.

גם אם הרכב יבקש לפנות לאחר הסמטאות הסמוכות, לא סביר כי יסע לאחור במצב דברים זה, כשידוע בוודאות שישנו רכב אחריו.

מנגד, אחיו של הנתבע ציין בעדותו, כי השניים שוחחו ביניהם ולפתע הרגישו באותה "נשיקה". מעדותו של העד ניתן להסיק, כי לא ראה את אופן התרחשות התאונה. סביר בעיניי לפיכך, כי אף הנתבע היה עסוק בשיחה וככל הנראה, בשים לב לכך שמדובר ב"פקק מזדחל", לא שת לבו לכך שהרכב שלפניו נעצר, או האט.

זאת ועוד, הנתבע אישר, כי בשלב הראשון הודה באחריותו לתאונה. ההסבר לפיו אישר את אחריותו לתאונה כיוון שסבר שתמיד מי שנוסע אחרון הוא האחראי לתאונה, הוא הסבר דחוק ובלתי סביר. אין צורך ללמוד נהיגה על מנת לדעת, כי מי שנוסע לאחור ופוגע בשל כך באחר הוא האחראי לתאונה בנסיבות אלה, ואין אחריות מוחלטת בכביש.