שילה נ' קועד

1. ביום 21 ביוני 2016, במסגרת ת.א. 4931-05-16 (שלום-ת"א), מינה כב' השופט א. צימרמן את התובע לשמש כבורר, במחלוקת שבין הצדדים לאותו הליך, עליהם נמנה גם הנתבע.

2. בסעיף 4 להחלטתו של כב' השופט צימרמן נקבע, כי: "הצדדים ישאו בשכר הבורר בחלקים שווים".

3. בחודש ינואר 2017, פנה הבורר לבית משפט השלום בת"א בבקשה לקבלת הבהרה בעניין שכר טרחתו (בהתאם לס' 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד -1984, הוראות חוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות") יחולו על בית המשפט שהעביר את העניין לבוררות).

4. מעיון בתיק שמתנהל בבית משפט השלום עולה, כי ביום 10 בינואר 2017 קבע כב' השופט צימרמן, כי "תשלום שכר הבורר אכן מצוי מחוץ לתחום הדיון שבין הצדדים המתנהל בבית המשפט, ובית המשפט אינו אמון במסגרת הנוכחית לעסוק בשאלת שכר הבורר".

5. משכך הוגשה התביעה דנן ע"י הבורר- התובע. המדובר בתביעה כספית ע"ס 16,657 ₪, שעניינה חשבונות שכ"ט שיצאו מלפני הבורר ולא שולמו (כך לטענתו).

6. הנתבע מצדו סבור, כי יש למחוק את התביעה בשל חוסר סמכות. לטענתו בית המשפט שמינה את הבורר הוא זה שמוסמך לדון בכל העניינים הקשורים לבוררות, לרבות שכרו (בית משפט השלום במקרה זה). לטענתו, התבקש בית משפט השלום לבטל את הבוררות ולקצוב את שכרו של הבורר תוך הפחתת שכר. לעניין זה צורפה בקשה לביטול הבוררות מחודש אוקטובר 2016 כאשר בסעיף האחרון לאותה בקשה, התבקש בית המשפט גם לקיים דיון בשכרו של הבורר. בקשה זו הוגשה קודם להחלטה מיום 10 בינואר 2017.

7. תוצאת הדברים הינה אם כן, כי בפני מצויה החלטה שיפוטית הקובעת, כי שכר טרחת הבורר ישולם בחלקים שווים, והחלטה נוספת מיום 10 בינואר 2017, בה מבהיר "בית המשפט" לפי חוק הבוררות, כי תשלום שכר טרחת הבורר איננו מצוי במסגרת הדיון הנוכחית.

8. בשים לב לאמור, ובהיעדר החלטה אחרת של "בית המשפט" לפי חוק הבוררות, אין כל מניעה לדון בתביעת התובע בבית משפט זה. הבקשה נדחית. כתב הגנה יוגש על ידי הנתבע עד ליום 1 ביולי 2017.