חאמי נ' מהריזי

התובע הגיש תביעה לקבלת תשלום עבור שירותי חקירה שביצע לבקשת הנתבע, כאשר לטענת התובע, הנתבע שילם את המקדמה , ונותר לתשלום סך של 5,850 ₪ בתוספת מע"מ.

התובע טוען כי מסר לנתבע דו"ח ביניים המכיל את מירב המידע וכן הכין דו"ח סופי, אשר הנתבע סירב לקבלו ולשלם עבורו.

הנתבע לא הגיש כתב הגנה, אלא הגיש הודעה לתיק בית המשפט, וטען כי פנה לתובע, החוקר בנוגע לדירה בה השקיע יותר מ – 30 שנה של צעדים משפטיים לצורך מסקנה כי נעשו כנגדו צעדים נפשעים, והוא סבר שניתן להגיש תביעה מול עו"ד אמיר פרס, אלא שלאחר הגשת כל המסמכים, הוגשה התביעה כנגדו מצד החוקר ומצד עו"ד ברזיק, והוא פנה לשרת המשפטים בעניין זה.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ועיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, עולה כי על הנתבע לשלם לתובע את התשלום שהוסכם ביניהם בגין העבודה שביצע.

על פי נספחי התביעה, התובע והנתבע חתמו על הסכם בעניין ביצוע חקירה, כאשר שולמה מקדמה והנתבע התחייב לשלם סך 5,850 ₪ בתוספת מע"מ, בהתאם להזמנת דו"ח החקירה מיום 29/06/16.

במעמד הדיון, התובע הציג את הדו"ח הסופי שהכין, כולל נספחי הדו"ח והדיסק שמצורף אליו, והנתבע קיבל לידיו במעמד הדיון את הדו"ח, הדיסק והנספחים.

משקיבל הנתבע את הדו"ח, יש לראות בכך קבלת תמורה עבור הזמנת העבודה בעניין החקירה שהוזמנה.

החקירה בוצעה על ידי התובע והתובע זכאי לתשלום בגין עבודתו, גם אם תוצאות החקירה לא הניבו את התוצאה שקיווה הנתבע להגיע אליה, ולא הניבו עילה להגשת תביעה משפטית.

אין בטענות הנתבע הסבר ראוי להעדר התשלום לתובע, והעובדה שאין "קייס" משפטי, בלשון הנתבע, כפי שציפה מהדו"ח, אין בה משום נימוק ראוי להעדר תשלום בגין החקירה שבוצעה.