ת"ק 60325-03-16 דרגולי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח'

תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 20.12.15. התובע טוען לנזקים בסך כולל של 17,350 ₪ בגין עלות תיקונים, ירידת ערך, שכר שמאי, בזבוז זמן, עגמת נפש, והוצאות הכנת והגשת התביעה.

הצדדים אינם חלוקים בשאלת האחריות לקרות התאונה ומוסכם כי רכב הנתבעים פגע ברכב התובע מאחור וכי הוא אחראי לתאונה. המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בסכום הנזק הנתבע – ובשל כך נשמעו בדיון עדויותיהם של שמאי הצדדים.

שמאי התובע כתב בחוות דעתו כי לרכב התובע "מעלון נכים אחורי" שניזוק באירוע ונמצא לא כשיר. חוות הדעת ציינה נזקים למוקד אחורי וירידת ערך (הנובעת מיישור פח אחורי ומצביעה לא מקורית). בדיון הוסיף השמאי כי עלות המעלון לא נכללה במחיר הרכב וכי חישוב ירידת הערך צריך לקחת בחשבון גם עלות זו. בחקירתו הנגדית הבהיר כי ההתייחסות בחוות הדעת לציר שנזוק אף היא לציר המעלון.

עוד נחקר השמאי על הטענה כי מהפגיעה נזוקה דלתו האחורית של רכב התובע ושלשם התקנת המעלון הוסר חלק מהפח האחורי.

שמאי הנתבעת חלק על שמאי התובעת בנקודות הבאות – ראשית, כי את דלת תא המטען ניתן לתקן ואין להחליפה (כך שהעלות היא 1,500 ₪ ולא כמעט 6,000 ₪); שנית, כי לא נמצאה מגבלה בהפעלת המעלון ואין לתקנו (כך שאין לאשר פיצוי בסך 1,200 ₪ שנתבע); ולבסוף, כי יש לאשר ירידת ערך גבוהה בשיעורה מזה שנתבע (2.8% ולא 1.9%), אך שיש לחשב ירידת ערך זו משווי הרכב בלבד (57,000 ₪) ולא משווי הרכב בצירוף המעלון (72,500 ₪).

בחקירתו טען שמאי הנתבעת כי נוכח ההתאמות שבוצעו ברכב, המשמש כמונית, לא יהיה קהל לרכישתו אלא כמונית רגילה (ועל כן יש לחשב את ירידת הערך של הרכב בלבד, ללא המעלון).

הצדדים סיכמו טענותיהם. התובע טען להתעמרות מצד הנתבעת 2 וחזר על הטענה כי רכבו, שהיה חדש בעת התאונה, נהרס באופן שאינו מאפשר לו להשתמש בו לצרכים שלשם נרכש – לשמש כמונית להסעת נכים. נציגת הנתבעת 2 טענה, מנגד, כי התובע בעצמו בדק ומצא שלא נגרם נזק למנגנון המעלון (כעולה מהודעת הנתבע 1 שצורפה לכתבי הטענות, ושעליה לא נחקר). עוד הוסיפה כי רכב התובע לא תוקן וכי מאז התאונה נשוא התביעה סבל הרכב מתאונה נוספת באותו מוקד.

הצדדים התייחסו גם לראיות שצירף התובע באשר לאבדן ההכנסות, כאשר התובע ציין שצירף תדפיס של הכנסות לדוגמה של יום עבודה ונציגת הנתבעת 2 הדגישה שלא צורף אישור מרואה חשבון בקשר לראש נזק זה.

יוזכר כי הנטל בהליך אזרחי הוא על התובע. המוציא מחברו – עליו הראיה. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, ראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לרכב התובע וקראתי את חוות דעת השמאים – עליהן, כאמור, נחקרו – לא מצאתי כי ניתן להעדיף גרסה אחת על פני רעותה. המשמעות, לפיכך, היא כי לא עלה בידי התובע להוכיח תביעתו כנדרש ביחס לרכיבים השנויים במחלוקת. יחד עם זאת, לא שוכנעתי כי יש לחשב את ירידת הערך בקשר לרכב התובע רק באשר למחיר הרכב עצמו ולא ביחס למחירו בצירוף מחיר המעלון.

לפיכך, דין התביעה להתקבל באופן חלקי.

נוכח אי-הוכחת ראשי הנזק המתייחס לאבדן הכנסות, עגמת נפש, טרחה והוצאות, אני דוחה רכיבים אלו של התביעה.