ת"ק 60297-12-16

בפני בקשה שנייה מטעם התובע לביטול פסק הדין שניתן ביום 22.10.17.

לטענת התובע נבצר ממנו להתייצב לדיון שהתקיים ביום 22.10.17 מאחר וסבל ממצב רפואי קשה משך החודשים שלפני הדיון. רק ביום 30.9.17 שוחרר התובע לביתו לאחר קבלת טיפול רפואי אינטנסיבי ואשפוז בבית אבות. התובע התייצב לטענתו בבית המשפט ביום הדיון בשעה 11:00 אז התברר לו כי הדיון התקיים לכאורה כבר בשעה 9:00.

הנתבעת השאירה לשיקול דעת בית המשפט את ביטול פסק הדין, ואולם היא עומדת על תשלום הוצאותיה בגין התייצבותה לשני הדיונים שהתקיימו בתיק זה.

דיון והכרעה:

לאחר עיון בפרוטוקול הדיון מיום 22.10.17, הנני רואה לנכון לציין כי בניגוד לטענת התובע, הדיון נקבע ליום 22.10.17 לשעה 11:00, וכי רק לאחר שנציג הנתבעת המתין באולם בית המשפט משך 20 דקות והתובע לא התייצב, ניתן פסק הדין כנגדו.

משכך, תמוהה בעיני טענת התובע כביכול התייצב בבית המשפט בשעה 11:00, שכן אילו היה עושה כן, ניתן היה לקיים את הדיון בעניינו.

כמו כן, בבסיס בקשת התובע דנן, כמו גם בבסיס בקשתו הקודמת לביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות מטעמו, עומדת טענתו בדבר מצבו הרפואי הקשה של התובע.

אין חולק כי התובע אכן סובל ממצב רפואי קשה, ואולם במקרה דנן, מאז שחרורו מבית האבות לביתו ביום 30.9.17 ועד לדיון חלפו מספר שבועות במהלכם יכול היה התובע להיערך להתייצבות לדיון שנקבע.

יתרה מכך, הגעת התובע לטענתו לבית המשפט ביום הדיון, מלמדת על כך שידע על מועד הדיון שנקבע, וכי הדבר לא נשכח ממנו.