בן סימון נ' פראג ואח'

1.לפניי תביעה ותביעה שכנגד שעניינן תשלום בגין שירותי תיווך עבור עסקת שכירות ביחס לדירת מגורים ברחוב הר חרמון 22/1 בעיר אשדוד.

טענות הצדדים:

2.לטענת התובע, הנתבעים חתמו על טופס הזמנת שירותי תיווך ביום 5/7/17 ובאותו מועד התובע וסוכן נוסף ממשרדו הציגו בפני הנתבעים את הדירה נשוא המחלוקת. הנתבעים הסכימו לשכור את הדירה כנגד תשלום דמי שכירות חודשיים בסך 4,600 ₪ ואף שולמה לתובע מקדמה בסך 200 ₪. עוד נטען, כי כעבור מספר ימים התברר לתובע כי הנתבעים חתמו על הסכם שיכורת עם הבעלים של הדירה ועברו להתגורר בה. משפנה התובע בדרישה לשכר טרחתו, סירבו הנתבעים בתוקף.

3.לטענת הנתבעים, התובע הציג את עצמו כמתווך נדל"ן וזאת על אף שלא החזיק בתקופה הרלוונטית ברישיון תיווך כחוק. משכך, טוענים הנתבעים כי התובע אינו זכאי לכל תשלום, לרבות לתשלום מקדמה בסך 200 ₪.

עוד טוענים הנתבעים כי הם אכן הסכימו לשכור את הדירה בדמי שכירות העומדים על סך 4,600 ₪. עם זאת, לטענתם, התובע או מי מטעמו הודיעו להם כעבור מספר ימים כי גובה דמי השכירות עלה וכי הבעלים של הדירה דורש דמי שכירות בסך 5,200 ₪ לחודש. משכך, טוענים הנתבעים, הם קיבלו את ברכת הדרך מהתובע לחפש נכס אחר שלא דרכו. עוד טוענים הנתבעים כי כיוון שהדירה לא נמסרה לתובע בבלעדיות, היא פורסמה על ידי מתווך אחר אשר הציג אותה לנתבעים והם שכרו אותה באופן מידי בדמי שכירות בסך 4,600 ₪ כאשר המתווך הנוסף היה הגורם היעיל להתקשרות.

4.בתביעה שכנגד, עותרים הנתבעים להשבת המקדמה, לפיצוי בגין עגמת הנפש ולהוצאות ניהול ההליך.

דיון והכרעה:

5.בתחילת חקירתו לנתבעת העיד התובע כי הינו מתווך נדל"ן בעל רישיון לעסוק בתיווך. הנתבעת ביקשה להפנות לתדפיס מרשם המתווכים (נ/1) ולהצביע על כך כי במועד הרלוונטי לחתימת הנתבעים על טופס הזמנת שירותי תיווך, התובע לא החזיק ברישיון תיווך בתוקף וזאת מאחר ולא שילם אגרה בגין חידוש רישיון.

התובע העיד כי לעתים טפסי תשלום נשלחים אליו באיחור וכי הוא משלם את האגרה ברגע שמקבל את הטפסים וכי "אני לא עוקב אחרי משרד המשפטים מתי ששולחים לי אני משלם" (עמ' 2 ש' 23).