בר נוי ואח' נ' לבנין דגני (ליבנה) ואח' 22 ביולי 2018

1. תביעה ותביעה-שכנגד. התובע הוזמן לבצע תיקון של נזילה בדירתה של הנתבעת בתל אביב-יפו. לטענתו, לא שילמה לו הנתבעת את התמורה במלואה, שכן למחיר שעליו הוסכם מראש נהיר כי נדרש להוסיף מס ערך מוסף, אך הנתבעת שילמה את הסכום ללא מע"מ.

            הנתבעת טוענת, מנגד, כי לא זו בלבד שבשום שלב לא דוּבר בהוספה על המחיר שהוסכם, אלא שהתיקון לא צלח והנזילה שבה ונשנתה. בתביעתה הנגדית היא תבעה להשיב לידיה את מה ששילמה; בתוספת פי ארבעה הסכום הזה בשל פגיעה, שהיא סבורה שהתובע פגע בשמה הטוב. לדדה, פנייתו של התובע אל המועצה המקומית שבתחומיה היא מתגוררת, כביכול לשם בירור-כתובתה, לא נועדה אלא להבאיש את ריחה.

2. את תביעתו של התובע יש לדחות. זולת דבריו, אין לתובע שום אסמכתא שהיא כי המחיר, שהוצג לנתבעת וסוכם עמה מראש, לא כלל מע"מ. טענתו כי הוא אמר, מפורשות, שהמחיר "לא כולל מע'מ" נותרה נעדרת כל אחיזה שהיא בראיות אובייקטיביות. בהתחשב בכך שהנתבעת מכחישה את הדברים מכול וכול, אינני רואה יסוד להעדיף דווקא את גרסתו של התובע. בנסיבות אלו, ונטל-ההוכחה מונח לפתחו בהיותו התובע, קביעתי היא כי התביעה לא הוּכחה.

3. גם את התביעה הנגדית לא אוכל לקבל. אין לתובעת-שכנגד ראיה טובה לכך, שהנזילה שבה ונשנתה בדיוק במקום, שבו תיקן אותה התובע. אין בידיה כל ראיה, המסבירה את מקורה של הנזילה, כפי שתוקנה בשנית, ובסמיכותו של המקום אין די. אמנם לא היה מקום לצפות מן התובעת-שכנגד כי תניח לפניו של בית-המשפט את חוות-דעתו, היקרה, של מומחה לדָבר, אך פטורה בלא כלום אי אפשר. התובעת-שכנגד העידה שהזמינה איש-מקצוע נוסף, לתיקון הנזילה לאחר שנשנתה. המעט שניתן היה לצפות לו הוא שמיעתם של דברים מפיו, בין באולם-הדיונים ובין בהצגתם של דברים, שנכתבו בסמוך למועד-התיקון.

4. אני מאמין לתובעת-שכנגד, לפי עדותה, כי הנתבע-שכנגד נהג בה שלא כשורה, בשורה של פעולות שנקט על מנת לקבל את יתרת-כספו. ברם, לא מצאתי יסוד עובדתי לטענתה כי לנתבע-שכנגד הייתה ידועה כתובתה, ועל כן לא נדרשה לו פנייה אל המועצה המקומית על מנת להשיגה. הנתבע-שכנגד הסביר כי הכתובת, כפי שהופיעה על החשבונית שאת העתקה הוא שלח לבסוף לתובעת-שכנגד, לא הייתה ידועה לו קודם לבירור, ורק אחרי שנודעה לו הוא הוסיפה לחשבונית ההיא. ממילא ספק בעיני אם לתובעת-שכנגד נגרם נזק כלשהו בשל פנייתו של הנתבע-שכנגד אל המועצה. למצער, לא הוצגו ראיות כלשהן לנזק שכזה.

5. נמצא לי, אפוא, מקום לדחות את התביעה ואת זו הנגדית. לא אחייב איש מהצדדים בהוצאותיו של האחר.

            כל אחד מהצדדים רשאי לפנות לבית-המשפט המחוזי בבקשה לערער על פסק-דין זה. זאת, בתוך 15 ימים מיום, שבו הוא קיבל לידיו את פסק-הדין. ימיה של פגרת-הקיץ של בתי-המשפט אינם באים במנינם של הימים הללו.

ניתן היום, י' באב התשע"ח, 22 ביולי 2018, שלא במעמד-הצדדים.