הררי נ' לאומי קארד בע"מ

לפני תביעה על סך 1,800 ₪.

התובע טוען כי בשיחת טלפון עם שירות ההודעות של הנתבעת, לשם בירור יתרה, קיבל מידע שגוי ולפיו יתרת חובו גדולה מכפי שהיתה באמת. כתוצאה מכך בחר שלא להזמין חופשה שתוכננה כהפתעה לבת זוגו. הנתבעת הודתה בטעות, לגרסת התובע, אך סירבה לפצותו.

התובע טוען כי על הנתבעת לפצותו בגין רשלנותה, מסירת מידע כוזב, עגמת נפש, טרטור, תסכול, מפח נפש ועצבים רבים.

הנתבעת מאשרת כי בשל טעות נמסר לתובע מידע שגוי אודות יתרת חיוביו, ומסבירה כי מדובר בטעות הקלדה ולפיה הוקלדה ספרה לא נכונה. הנתבעת טוענת כי התנצלה על הטעות ואף הציעה לתובע פיצוי - אלא שהתובע עמד על פיצוי בגובה הנופש אותו התכוון להזמין.

בדיון הבהיר התובע כי לו היתה מגלה הנתבעת את התקלה בסמוך לאחר שהתרחשה הרי שלא היה טורח להגיש את התביעה, אולם כאשר הטעות התגלתה רק לאחר מספר שבועות סבר שיש לחייב את הנתבעת בשל טעותה. התובע אישר כי טרם הזמין את החופשה ושלמעשה ביטל תוכנית עתידית שטרם נגרם לו חסרון כיס בעטיה.

מצאתי לדחות את התביעה.

אין מחלוקת כי נפלה טעות במידע שנמסר לתובע, ובנסיבות שתוארו – ברור גם מקור הטעות. ואולם, לא כל טעות או שגיאה מחייבת כי ייפסק פיצוי בגינה. הנתבעת הציעה לתובע פיצוי שירותי הולם, ומוטב היה לו היה מסתפק התובע בהצעה זו. אין בידי התובע להוכיח כי נגרם לו נזק כתוצאה מהמידע השגוי שנמסר לו – וגם אם לא הזמין את החופשה שתוכננה לסוף פברואר 2018 כבר בספטמבר-אוקטובר 2017, הרי שיכול היה לעשות כן לכשהתבררה הטעות ותוקנה.

לו ייפסקו פיצויים לתובע בנסיבות מעין אלו יהיה בפסיקה משום העברת מסר שגוי לבעלי הדין ולקהל קוראי פסק הדין ולפיו לכל תקלה יש להצמיד "תג מחיר" כספי, ולא כך היא.

משלא הוכיח התובע (ולמעשה, אף לא טען) כי יש לפצותו בגין נזקים שנגרמו לו, ומשלא שוכנעתי כי ראוי לחייב את הנטען בגין נזקים לא ממוניים שנטען בעלמא כי נגרמו – התוצאה היא כי התביעה נדחית.

לפנים משורת הדין, ומטעם זה בלבד, אין צו להוצאות.

המבקש לערער על פסק הדין רשאי להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 15 ימים.