ת"ק 59998-01-15

1.התובע הינו הבעלים של משאית אשר ניזוקה במהלך תאונת דרכים שארעה ביום 25.3.11 ע"י רכב שבו נהג הנתבע 2. הנתבעת 1 הינה המבטחת של הרכב בו נהג הנתבע 2. אין מחלוקת בין הצדדים שהאחריות לגרם התאונה רובצת באופן מלא לפתחו של הנתבע 2. המחלוקת נסובה סביב שאלת גובה הנזק שלו זכאי התובע לקבל.

2.לכתב התביעה צורפה חוות דעת שמאי מטעם התובע ואשר נושאת תאריך 3.4.11. מעדותם של הצדדים, התובע ונציג הנתבעת 1, עלה שהפנייה מטעם התובע לנתבעת 1 לפצותו על נזקיו, היתה כבר ביום 26.4.11. המחלוקת בין הצדדים נוגעת רק לגובה הנזקים שלהם טוען הנתבע. הנתבעת 1 טוענת כדלקמן:

א.התובע לא העמיד את המשאית לבדיקת שמאי מטעם הנתבעת 1 ולכן אין מקום לקבל את הערכת השמאי מטעם התובע לנזקים שנגרמו לרכב, על פי חוות הדעת שצורפה לכתב התביעה.

ב.לא צורפה חשבונית תיקון ואשר מכוחה ניתן היה ללמוד שהנזקים שמפורטים בחוות הדעת אכן תוקנו.

ג.כתב התביעה הוגש למעלה משלוש וחצי שנים לאחר האירוע, דבר שיש בו בכדי להפחית ממהימנות הנזקים שלטענת התובע נגרמו למשאית.

ד.התובע טוען שנגרמו לו נזקים במכסה הקדמי של חזית המשאית וכן לשני מגני הרוח שבחלק הקדמי של המשאית. חלקים אלה לא הוצגו בפני הנתבעת 1 ולכן אין מקום לשלם עבור החלפתם כמפורט בחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה.

3.לאחר שמיעת טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה שטענותיה של הנתבעת 1, דינן להידחות. אעמוד להלן על כל אחת מהטענות בנפרד:

א.לעניין הטענה שהתובע סירב להעמיד את המשאית לבדיקה ע"י שמאי מטעם הנתבעת 1, לא הוצגה בפני שום ראיה בדמות דרישה בכתב מטעם הנתבעת 1 לתובע שברצונה לבדוק את המשאית ע"י שמאי מטעמה. הוצג בפני דו"ח חקירה סודי שנערך ע"י חוקר פרטי מטעם הנתבעת 1 ואשר נושא תאריך 18.12.11. בדו"ח ישנה התייחסות לניסיון לשוחח עם התובע אודות התאונה והנזקים שנגרמו, אך אין דרישה מפורשת מטעם החוקר בשיחתו עם התובע שהאחרון מתבקש להעמיד את המשאית לבדיקה ע"י שמאי מטעם הנתבעת 1, כפי שאין גם אמירה מטעם התובע שהוא מסרב להעמיד את המשאית לבדיקה. יתר על כן, לא הובהר לי מדוע הנתבעת 1 איננה שולחת דרישה פורמאלית בכתב לבדיקת המשאית. דרישתה של הנתבעת 1 לא יכולה להילמד מבין השיטין אלא אמורה להיות אמירה מפורשת שנאמרת בריש גלי וזאת למען השקיפות והבהירות. בפועל, דבר לא נעשה.