ת"ק 59899-03-15 פרסיל ואח' נ' דניאלה שדה בע"מ ואח'

לפני תביעה כספית בסך של 31,128 ₪ לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב אריחים שרכשו מאת הנתבעת 2 ואשר נסדקו תוך זמן קצר.

רקע

התובעים רכשו ביום 19.6.14 אריחים מאת הנתבעת 2 לצורך חיפוי קירות אמבטיה ושירותים במסגרת שיפוץ שערכו בביתם. האריחים הורכבו על ידי קבלן מטעם התובעים. כשבועיים לאחר מכן החלו להופיע סדקים באריחים. התופעה התעצמה בחודשים שלאחר מכן, עד כי בכל אחד משבעת הקירות שבהם הונחו האריחים, הופיעו סדקים בחלק מהאריחים.

לאחר פניות מרובות אל הנתבעת 2, הגיע לבית התובעים נציג הנתבעת 3 (שרכשה את האריחים מהיבואן ומכרה אותם לנתבעת 2 שמכרה אותם לתובעים). בתם פגישה זו, שבה גם נוכח הקבלן ששיפץ את הדירה עבור התובעים, נציג הנתבעת 3 מסר מספר סיבות אפשריות לסדקים וציין כי יפנה לנתבעת 3.

משלא קיבלו התובעים התייחסות פנו שוב אל נציג הנתבעת 3 אשר הפנה את התובעים לנציגת הנתבעת 1, הגב' דניאלה שדה. ביום 30.12.14 נשלח לבית התובעים נציג לבדוק את הסדקים. לטענת התובעים, לפי נציג זה, הוא לא מצא בעיה באריחים. לאחר מכן, ביום 6.1.15, נשלח אדם נוסף מאת הנתבעת 1 שהזדהה כשמאי ואשר בעקבות ביקורו שלחה הנתבעת 1 מכתב אל התובעים עם הממצאים של הביקור שלפיהם אין כל בעיה עם האריחים וכי הסדיקה הנה תוצאה של אי יצירת משקי התפשטות ומשקי הפרדה בין האריחים ושימוש ברובה או בדבק גמישים. כמו כן, צוין במכתב כי הנתבעת 1 מוכנה לשלוח אריחים עודפים שבידי התובעים לבדיקה במכון התקנים ולחילופין לספק לתובעים אריחים חדשים.

התובעים שלחו את מכתב הנתבעת 1 לקבלן מטעמם אשר התייחס לכך במייל מיום 14.6.15 ואשר עמד על כך כי הסיבה לסדקים נעוצה בפגם באריחים ולא עבודת ההרכבה שלהם. בשלב זה, התובעים ציינו בפני הנתבעת 1 והנתבעת 2 כי האריחים העודפים שבידם נרכשו לאחר מכן ועת אזלו האריחים המקוריים שנרכשו ועל כן ישנה עדיפות לבדיקת האריחים שהודבקו ועם זאת הם מוכנים לאפשר לנתבעים הנ"ל להעביר את האריחים העודפים לבדיקה. חרף זאת לטענת התובעים הנתבעים לא ניצלו הזדמנות זו.

בשלב זה פנו התובעים למהנדס יצחק אולשבנג לקבלת חוות דעת אשר ניתנה בעקבות ביקורו מיום 16.1.15. לפי מסקנות המומחה, הפגם נעוץ באריחים, אין כל פגם בעבודת ההרכבה או במשקי ההפרדה ועלות פירוק כל האריחים והרכבת אריחים חדשים עומדת על 17,943 ₪ כולל מע"מ.

הדו"ח נשלח אל הנתבעים. בעקבות כך הציעו הנתבעים תחילה כי יבצעו על חשבונם את העבודה ובאמצעות בעלה של הגב' שדה שהנו קבלן אולם בכפוף להשתתפות של התובעים ב-5,000 ₪ מתוך העלויות הכרוכות בכך. לאחר שהתובעים דחו הצעה זו. הציעו הנתבעים כי העבודה תבוצע על ידי בעלה של הגב' שדה ללא השתתפות עצמית של התובעים. גם הצעה זו נדחתה על ידי התובעים בשל חוסר האמון בנתבעים אשר נקטו כלפיהם במו"מ הנ"ל ב"שיטת הסלאמי", היינו תחילה הציעו לשלם רק עבור אריחים חדשים, לאחר מכן הסכימו לבצע העבודות בהשתתפות התובעים בעלויות ולבסוף הסכימו לממן הכל וגם אז כפוף לביצוע העבודה באמצעות בעלה של גב' שדה.

משלא נענו הנתבעים לדרישת הפיצוי הכספי של התובעים בגין כל נזקיהם, הגישו התובעים את התביעה דנא, בה הם עותרים לקבלת, החזר עלות האריחים בסך של 1,980 ₪ + מע"מ, עלות עבודת הפירוק והרכבה בסך של 19,000 ₪ + מע"מ, עלות חוות דעת המהנדס מטעמם בסך של 1,200 ₪ + מע"מ, עלות מגורים מחוץ לדירה בעת ביצוע התיקונים בסך של 4,200 ₪ + מע"מ לשבעה ימים ובסה"כ 31,128 ₪. התביעה הוגשה כאמור כנגד יבואנית האריחים הנתבעת 1, כנגד מי שמכר אותם לתובעים, הנתבעת 2 וכנגד מי שסיפק את האריחים לנתבעת 2, היא הנתבעת 3.

הנתבעת 1 הגישה כתב הגנה שבמסגרתו טענה כי היא היבואנית של האריחים והיא אחראית אך ורק לאיכות שלהם. לטענתה, האריחים נשוא התביעה נמכרו בכמויות והנם איכותיים. נציג הנתבעת 1 המתמחה באריחים בדק את הליקויים הנטענים בביקורו בדירה והגיע למסקנה כי אין כל פגם באריחים וכי הפגם נעוץ בעבודת ההרכבה. הנתבעת ציינה כי היא מכחישה את חוות הדעת של התובעים, היא תבקש לחקור את מומחה התובעים וכטי היא שומרת על זכותה להגיש חוות דעת מטעמה לרבות נטילת דוגמאות של אריחים לבדיקה. עוד הוכחשו סכומי התביעה שהנם לטענת הנתבעת 1 מופרזים.

הנתבעת 2 טענה בכתב הגנתה כי האריחים אינם שלהם וכי הם רק תיווכו בין היבואן הנתבעת 1 ולבין התובעים. לאחר מכן פנתה אל הנתבעת 1 שהציעה פתרון שהתובעים דחו. הנתבעת 2 מבקשת בנסיבות כי התביעה כנגדה תימחק.

הנתבעת 3 טוענת בכתב הגנתה כי היא לא היצרן של האריחים, לא היבואן שלהם ולא מכרה את האריחים לתובעים אלא רק רכשה אותם מאת הנתבעת 1 ומכרה אותם לנתבעת 2. לפיכך, הנתבעת 3 מבקשת כי התביעה כנגדה תימחק בהעדר עילה ויריבות.

התיק נקבע לדיון ליום 26.7.15. ביום 7.7.15 הגישה הנתבעת 1 בקשה לדחיית הדיון עקב נסיעה לחו"ל במועדים 25.7.15 עד 9.8.15. בנסיבות, בהחלטתי מיום 8.7.15, דחיתי את הדיון ליום 8.9.15.

ביום 21.7.15 הגישו התובעים הודעה שלפיה בכוונתם להתחיל ביום 9.8.15 עבודות החלפת האריחים. התובעים ציינו כי הם תכננו את הביצוע העבודות למועד שלאחר מודע הדיון שהיה קבוע ליום 26.7.15, דיון אשר כאמור נדחה בשל בקשת הנתבעת 1 ליום 8.9.15. לטענתם, מועד הביצוע מתחייב ומתאים להם לנוכח העובדה שמדובר בתקופת הקיץ וחופשת הלימודים. בנסיבות אלה, קבעתי בהחלטתי מיום 21.7.15 כי אם הנתבעים חפצים לתעד את מצב הדירה לפני ביצוע התיקונים עליהם לעשות כן עד 9.8.15.

ביום 30.8.15 הגישו התובעים תצהיר על גמר עבודות וסיכום הוצאות אלין צורפו קבלות ואסמכתאות. ביום 3.9.15 דחיתי את הדיון שהיה קבוע ליום 8.9.15 עקב השבתת מערכת המשפט שתוכננה ליום 6.9.15 עד 9.9.15. קבעתי את הדיון ליום 13.10.15.

ביום 13.10.15 התייצבו לדיון התובעים, הגב' שדה מטעם הנתבעת 1 ומר פישל מטעם הנתבעת 2. נציג הנתבעת 3 לא התייצב עקב מחלה, כך לפי טענת הגב' שדה.

דיון

שאלת האחריות