ת"ק 59887-06-14 שלום ואח' נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ ואח'
|
ת"ק בית משפט לתביעות קטנות רמלה |
59887-06-14
2.3.2015 |
|
בפני השופט: הישאם אבו שחאדה |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובע: עוזי שלום |
נתבעת: אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ |
| פסק דין | |
1.התובע נסע לטיול בכרתים יחד עם אשתו וילדיו. התובע רכש כרטיסי טיסה מהנתבעת והכרטיסים שנמסרו לו הם כדלקמן: טיסה מישראל לאתונה באמצעות חברת "אל על" וטיסה נוספת מאתונה לכרתים דרך חברת תעופה יוונית בשם "אולימפיק איירליינס" (להלן: אולימפיק). התובע טוען שכאשר הגיע עם אשתו וילדיו לכרתים, התברר ששתי מזוודות לא הגיעו, אחת של אשתו ואחת של בתו.
2.התובע טוען שיש לפסוק לו פיצויים בגין אובדן שתי המזוודות בסך של 30,000 ₪ ואשר כוללים בתוכם את כל הרכיבים שלהלן: 11,000 ₪ בגין הוצאות טיסה, 15,000 ₪ בגין עלויות המלון, ו- 14,000 ₪ בגין תכולת שתי המזוודות. התובע טוען שהעמיד את תביעתו על סך 30,000 ₪ על מנת שיוכל להגישה בתביעות קטנות.
3.הנתבעת טוענת שתי טענות מרכזיות:
א.מבירור שערכה עלה ששתי המזוודות יצאו ממטוס אל על באתונה והוכנסו אל תוך מטוס של אולימפיק שהיה מיועד להגיע לכרתים ושבו נסעו התובע ובני ביתו. יוצא מכך, שהיה על התובע להפנות את תביעתו כנגד "אולימפיק" ולא כנגד "אל על".
ב.הנתבעת שילמה לתובע בשגגה סך של 3,530.45 ₪ (1,000 דולר ארה"ב) כפיצוי עבור אובדן המזוודות והנתבעת הגישה נגד התובע תביעה שכנגד להשבת סכום זה. מדובר ב-500 דולר עבור כל מזוודה. הסכום הנ"ל שולם לפני שנערך הבירור עם אולימפיק ולכן בדיעבד, הגיעה למסקנה שלא היה מקום לשלמו לתובע.
4.טענתה הראשונה של הנתבעת לפיה איננה אחראית על אובדן שתי המזוודות מאחר והוכיחה ששתיהן עלו למטוס של אולימפיק לכיוון כרתים, דינה להידחות. סעיף 7 לחוק התובלה האווירית תש"ם – 1980, קובע כדלקמן:
"רואים בתובלה אווירית את מקום היציאה ומקום הייעוד כפי שהוסכם עליהם בין הצדדים, אף אם חלה בתובלה הפסקה או העברה מכלי טיס לכלי טיס תוך כדי ביצועה".
5.לפיכך, מאחר והנתבעת מכרה לתובע כרטיסי טיסה עם יעד סופי לכרתים, יש לראותה כאחראית על ההובלה של הכבודה של התובע ושל הנוסעים שהיו עימו עד כרתים, ואין נפקא מינא שעבר מכלי טיס אחד לכלי טיס אחר בדרך מישראל לכרתים.
6.לגבי הטענה השניה של הנתבעת, שנוגעת לשאלה אם התובע זכאי לפיצוי או לא, ואם כן באיזה סכום, האמנה הבינלאומית הרלוונטית לענייננו היא אמנה בדבר ייחוד כללים מסוימים לתובלה בינלאומית באוויר, מונטריאול 28.5.99 (כתבי אמנה 1564, כרך 59, ואשר נכנסה לתוקף לגבי ישראל ביום 20.3.11) (להלן: אמנת מונטריאול). אמנה זו נקלטה אל תוך המשפט הפנימי בחוק התובלה האווירית תש"ם – 1980.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|