שלום נ' כהן

לפניי תביעה שהגישה התובעת נגד הנתבעת ע"ס 5,100 ₪ בגין נזק לרכבה עקב תאונת דרכים.

התובעת נהגה ברכב ברחוב ז'בוטינסקי בבני ברק ממזרח למערב. סמוך לצומת רבי עקיבא הרגישה התובעת חבטה בצד שמאל של הרכב. לטענת התובעת, חתנה של הנתבעת, אשר נהג ברכבה של הנתבעת, יצא מהרכב והתנצל על שסטה ימינה מהנתיב השמאלי בו נסע, ופגע ברכב התובעת. לטענת התובעת, לאחר דין ודברים סוכם עם הנתבעת כי הצדדים יגיעו למוסך לצורך הערכת תיקון הנזק. לטענת התובעת, בעל המוסך העריך את תיקון הנזק בסך 3,200 ₪ אולם הנתבעת סירבה לבצע תיקון מלא ודרשה לעשות תיקון חלקי של צבע ללא פחחות. מכאן התביעה, בה תובעת התובעת מהנתבעת את תיקון הנזק עפ"י הערכת שמאי בסך 4,680 ₪ ושכר טרחת שמאי בסך 500 ₪.

הנתבעת דוחה את טענות התובעת. לטענת הנתבעת, במקום התאונה מתבצעות עבודות של הרכבת הקלה ונתיבי הנסיעה הולכים ונהיים צרים. לטענת הנתבעת, החתן שלה נסע בנתיב הנסיעה שלו והתובעת היא זו אשר סטתה לתוך נתיב הנסיעה של חתנה. לטענת הנתבעת, רכבה של התובעת ישן מאוד והנזקים בו קודמים ואינם קשורים לתאונה מושא התביעה. לפנים משורת הדין הסכימה הנתבעת להגיע למוסך כדי לבחון כיצד ניתן לתקן את הנזק הקטן שכביכול נגרם מההתנגשות. לטענת הנתבעת היא שוחחה מספר פעמים עם התובעת ובעלה ואלו הבהירו כי אין להם ענין לתקן את הרכב והם רק רוצים כסף בגין התאונה. לטענת הנתבעת, הפחח במוסך בדק את גובה השריטה ברכב התובעת והוא קבע כי לא יתכן שרכב הנתבעת, מסוג מזדה, שהוא רכב נמוך, גרם לשריטה ברכב התובעת. לטענת הנתבעת כל רצונה של התובעת הוא לסחוט מהנתבעת כסף.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושמעתי אותם בדיון, מצאתי לנכון לקבל את התביעה בחלקה. להלן נימוקיי אשר יובאו בתמצית כמצוות תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976.

בתביעה זו שני עניינים הטעונים הכרעה. האחד – מי אשם בתאונה. השני – מה גובה הנזק והפיצוי אשר על הנתבעת לשלם, ככל שייקבע שנהג רכב הנתבעת הוא האשם בתאונה.

אשר לענין הראשון, חתנה של הנתבעת לא התייצב לדיון. עדותו של החתן חיונית שכן הוא אשר נהג ברכב הנתבעת והוא אשר יכול לספק גרסה לנסיבות התאונה. לנתבעת, אשר התייצבה לדיון, אין כל ידיעה אישית מה אירע. התובעת העידה בדיון ושבה על גרסתה לתאונה ועל טענתה כי חתנה של הנתבעת אשם בתאונה. בהעדר עדות לסתור את גרסת התובעת, אני מקבל את גרסתה של התובעת כי נהג רכב הנתבעת סטה מנתיב נסיעתו לנתיב הנסיעה של התובעת ופגע ברכב התובעת ועל כן הוא נושא באחריות לתאונה.