ת"ק 59707-05-16 לב נ' דיין

בפניי תביעה כספית לקבלת פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן: החוק), וזאת על סך 14,000.

לפי הנטען בכתב התביעה, התובע הינו הבעלים של תיבת דואר אלקטרוני v*********@walla.com ושל מספר הטלפון הנייד 054******* ואילו הנתבע הינו עוסק מורשה המפעיל עסק המכונה בשם "ניצן משאבי אנוש" ו/או "ג'ובי" (Jobby). החל מיום 19.1.12, נטען כי הנתבע שיגר 13 דברי פרסומת לתובע, לכתובת הדוא"ל של האחרון ובנוסף שלח מסרון פרסומת, בתאריך 13.1.16. התובע טוען כי מעולם לא אישר ולא נתן את הסכמתו המפורשת לנתבע לשגר אליו דברי פרסומת לדוא"ל, למכשיר הטלפון הנייד או בכל אמצעי אחר. עוד טען התובע, כי ביום 6.7.12 שלח לנתבע מייל ובו בקשה לחדול ממשלוח דברי הפרסומת לתיבת הדוא"ל שלו וזאת לאחר שניסה להסיר עצמו, מספר פעמים, באמצעות קישור ההסרה אותו צירף הנתבע להודעותיו, אך ללא הואיל. בנוסף נטען, כי באף אחת מההודעות לא מופיעה המילה "פרסומת" וזאת בניגוד לחוק ועל מנת להטעות את התובע.

מנגד, טוען הנתבע בכתב הגנתו כי התובע נרשם לאתר ג'ובי אשר בבעלותו, אישר באופן אקטיבי על ידי סימון ב-V את התקנון בו נרשם, לפחות 3 פעמים, בצורה בולטת לעין, מתן אישור הגולש הנרשם לקבלת דברי פרסומת מאתר ג'ובי. בנוסף, נטען כי אף בעת ההרשמה עצמה, מצוין במפורש נושא קבלת הפרסומות ("אני מסכים לקבל מידע פרסומי באימייל"). הנתבע טען כי לתובע היו 9 אפשרויות לבטל הרשמתו ולהסיר עצמו מקבלת פרסומות נוספות על ידי לחיצה על הלינק המצורף בכל פרסומת, אך התובע מסיבותיו שלו, בחר שלא לעשות כן. כמו כן, טען הנתבע כי התובע לא פנה אליו, כמקובל, בטרם הגשת התביעה, וכאשר פנה אליו הנתבע, לאחר הגשת התביעה, עם אישור ההרשמה למערכת, המעיד על מתן אישורו למשלוח ההודעות, קיבל תשובה דחייה סתמית ולא עניינית ללא התייחסות כלל לאישור שהוצג לו. יתרה מכך, נטען, כי קיים חוסר תום לב בשיהוי של הנתבע, אשר "נזכר" בהודעות שנשלחו אליו לפני מספר שנים. עוד הוסיף הנתבע כי אתר ג'ובי הינו אתר למחפשי עבודה בישראל, שירות אשר ניתן לגולשים בו בחינם, וכל זאת בכפוף לאישור קבלת דברי פרסומות. יחד עם זאת, ניתן לבקשת הסרה מקבלת הפרסומות בכל רגע נתון.

ביום 22.12.16 התקיים דיון בפני, בו חזרו הצדדים על טענותיהם. עוד הוסיף התובע, כי מדובר בתביעה החמישית המוגשת על ידו השנה בנושא זה, לדבריו במשך שנים קיבל הודעות פרסומיות ולאחר כמה שנים החליט כי ברצונו לתבוע. לדברי התובע, מדובר בתקופה ארוכה, כמו כן מסר כי הוא לחץ מספר פעמים על קישור ההסרה וכן שלח הודעת דוא"ל לנתבע על מנת להפסיק את שליחת ההודעות, ולאחר שנתיים של הפסקה, קיבל מסרון על הגרלת לוטו. עוד טען התובע, כי בשנת 2012 היה תקנון אחר ובו הופיעה שורה המתירה שליחת פרסומת על ידי הנתבע, אך הלין אותה שורה הופיעה באופן מוסתר ולא ברור. התובע טען כי נשלחו אליו דברי פרסומות אשר אינן קשורות לחיפוש עבודה, וכן כי אף אם יש לנתבע אישור הרשמה זה לא נותן לו הרשאה לשלוח הודעות למספר טלפון שונה מהמספר אשר סופק.

הנתבע מסר בדיון כי הוא עוסק 20 שנה בתחום ועד היום הוגשו נגדו 6 תביעות בלבד. הנתבע לא חלק כי המודל העסקי של אתר האינטרנט הוא פרסומות, וכך לדבריו, גם המודל של רוב המוחלט של אתרי האינטרנט השונים, אך הוא אינו מחייב את המשתמשים באתר בתשלום כלשהו. עוד ביקש הנתבע להתייחס לבקשות ההסרה של התובע; הנתבע ביקש להראות לבית המשפט את האופן בו נראית בקשת ההסרה. בכל אחד מהודעות הדוא"ל יש לינק הסרה, כששולחים בקשה כתוב כי כתובת הדוא"ל הוסרה בהצלחה, הנתבע טוען כי 6 מהמיילים, כפי שניתן לראות, הנתבע כלל לא פתח. לדברי הנתבע, התובע הינו אדם אחד אשר הגיש כבר חמש תביעות בשנה אחת וזאת לעומת הנתבע, שעובד מול מאות אתרים ומשתמשים ונתבע 5-6 פעמים בלבד.

דיון והכרעה

תביעה זו מתבססת על סעיף 30א לחוק. סעיף זה חוקק במטרה להתמודד עם תופעה חדשה אשר קמה בעידננו הטכנולוגי, לפיה חברות, ספקים ונותני שירותים רבים מפיצים באופן המוני הודעות פרסומיות לא רצויות (ספאם) דרך אמצעי תקשורת שונים (כגון: מסרונים למכשיר הטלפון הנייד, הודעות דוא"ל, פקסימיליה וכיו"ב).

סעיפים 30א(ב) ו(ג) מסדירים את הכללים בדבר משלוח "דבר פרסומת" בכלל האמצעים האלקטרוניים השונים וקובעים בזו הלשון (ההדגשות שלי – ש.ב.):

"(ב) לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; פנייה חד-פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה.

(ג)על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי מפרסם לשגר דבר פרסומת כאמור באותו סעיף קטן אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען, בהתקיים כל אלה:

(1) הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן (ב);

(2) המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת כאמור, דרך כלל או מסוג מסוים, והנמען לא עשה כן;

(3) דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות האמורים בפסקה (1)".

סעיף 30א(א) מגדיר מיהו "מפרסם" וכן "דבר פרסומת":

לפי סעיף 30א(א) "מפרסם" הוא "מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, או מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר....".