ת"ק 5958-10-15 אזולאי נ' עדני

לפניי תביעה לפיצוי התובעת בגין נזקי רכוש, שנגרמו לרכבה בתאונת דרכים מיום 25/07/15.

לטענת התובעת, היא נסעה ברחוב הברון הירש כאשר רכב הנתבע לפניה. במהלך נסיעתו עצר הנתבע כמה פעמים את רכבו, כאשר הגיע לבניין מס' 19 נעמד, כאשר רכב התובעת מאחוריו, ולאחר כ-10 שניות החל פתאום נוסע לאחור על מנת להיכנס לחנייה השייכת לו. התובעת החלה מצפצפת, אלא שהנתבע לא שמע את הצפצוף ופגע ברכבה. לאחר קרות התאונה, הציע הנתבע לתקן את הרכב, אלא שלאחר שביררה את עלות התיקון סירב, שינה גרסתו וטען כי התובעת היא שפגעה בו.

בכתב הגנתו, הכחיש הנתבע המיוחס לו בכתב התביעה. אלא שבפועל, עדותו בבית המשפט תמכה דווקא בגרסת התובעת. הנתבע אישר כי התובעת נסעה אחריו ברחוב הברון הירש, ואף כי עצר ליד בית מס' 13. עוד העיד הנתבע כי משהגיע ליד בניין מס' 29, שם הוא גר, ביקש לחנות בחניית נכים המסומנת עבורו אלא שלטענתו, משעצר שמע בום חזק. הנתבע אישר כי כל נזקה של התובעת הסתכם בחלק הבקלית של מספר הרכב, וכי "אם תרצי שאחליף לך את הבקלית אין שום בעיה אני אחליף, היא אמרה שהיא הולכת למוסך. אמרתי לה טוב".

מצאתי לתת אמון בגרסתה של התובעת. התרשמתי לחיוב מעדותה. גרסתו של הנתבע תמכה בגרסתה במידה רבה. הנתבע אף אישר כי הציע להחליף לה את הבקלית של הרכב, ונשאלת השאלה, מדוע יבקש הנתבע לתקן לתובעת נזק ברכב, כאשר לשיטתו היא זו שגרמה לו. הנתבע עצמו אישר, כי עצר מספר פעמים ברחוב, כאשר לבסוף נעמד רכבו לפני החנייה המסומנת עבורו וממילא, ביקש להיכנס אליה, ועל מנת לחנות עליו לנסוע לאחור. התרשמתי מעדותו של הנתבע כי בסופו של יום, סובר הוא כי עלות הנזק גבוהה לשיטתו, וממילא זו הסיבה לסירוב התשלום. בהקשר זה, עדותו תמכה בגרסת התובעת לפיה, אישר לה הנתבע לפנות למוסך מטעמה ולחזור אליו בהצעת מחיר. ומה לה לחזור אליו בהצעת מחיר, אם לא סבר כי הוא אחראי לקרות התאונה, וממילא לנזקיה.

התובעת תמכה את כתב תביעתה בחוות דעת שמאי מטעמה, אלא שבמסגרת הדיון, נוכח בית המשפט כי התובעת תיקנה את הנזקים האמורים. בהתאם לכך, ניתנה לתובעת שהות נוספת להגשת קבלות בדבר התיקון.

היום הוגשו קבלה בדבר עלות חוות דעת השמאי וכן קבלה בגין עלות התיקון בפועל ובסה"כ עמדו הקבלות על סך 2,101 ₪ מיום 5.5.2016.

בהתאם לכך, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת 2,101 ₪ בתוספת רבית והפרשי הצמדה מיום 5.5.2016 ועד למועד התשלום בפועל. כמו כן, אני מחייב את הנתבע בהוצאות משפט התובעת בסך של 500 ₪ שישאו רבית והפרשי הצמדה מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור, תוך 15 ימים, לבית המשפט המחוזי, מרכז- לוד.