מזרחי ואח' נ' מלל ואח'

בפני תביעה בגין נזקי רכוש לרכב התובע ע"י רכב הנתבע.

סיפור הדברים בתמצית הוא כדלקמן:

ביום 7.12.17 עמדו שני הרכבים לשמאל הפנייה היוצאת מרעננה לכיוון צפון (כביש 4), כאשר רכב הנתבעים עמד בנתיב השמאלי ביותר של הפנייה ואילו רכב התובעים הגיח והתייצב לצד ימינו בנתיב הימני יותר (הנתיב השני משמאל), שממנו ניתן לפנות שמאלה כמו גם להמשיך ישר. במהלך עדותו של תובע מס' 2 עלה כי רכב הנתבעים עמד ברמזור והוא הגיע עם רכבו בנסיעה ופנה שמאלה, ללא שעצר קודם לכן. כלומר הוא הגיע כאשר הרמזור החליף צבעיו מירוק לצהוב. לדברים אלו יש חשיבות כפי שנראה בהמשך.

טענת התובעים, באמצעות הנהג, תובע מס' 2, הינה כי רכב הנתבעים, באמצעות הנהגת, נתבעת מס' 2, החל פתאום לנסוע ישר במקום לפנות שמאלה, כפי שהשילוט מאפשר, כך שרכבו שלו נשרט לאורך צד שמאלו. הוצגו בפני תמונות ביחס לפגיעה זו.

טענת הנתבעים, באמצעות נתבעת מס' 2, כמו גם באמצעות חברתה, בתו של נתבע מס' 1, בעלי הרכב, ששהתה עמה ברכב בעת האירוע, הינה כי רכבם פנה שמאלה כדין, אולם רכב התובעים הוא שסטה שמאלה באופן שהתחכך עם רכב הנתבעים.

מצדם של התובעים העיד תובע מס' 2 בלבד. כאשר נשאל מדוע לא הביא עדים נוספים (בסה"כ שהו ברכב 4 חברים כולל הנהג עצמו. עמוד 2 שורות 19-20) הוא הבהיר כי חלקם בחו"ל וחלקם עובדים (שורה 22). כמו כן הוא הבהיר כי "הם היו אמורים להגיע היום וכל אחד עם העניינים שלו בחיים, לא יכלו להגיע".

לעומת זאת, מטעמם של הנתבעים העידו הנהגת וחברתה, בתו של הנתבע, כאמור.

לאחר שמיעת העדויות, עיון מפורט בתמונות הצבעוניות, באמצעות מכשירים ניידים וטאבלט, כמו גם שמיעת הסיכומים, אני קובע כי התובעים לא הצליחו להרים את נטל הראיה בדבר סוגיית האחריות. עדותן של שתי העדות מטעם הנתבעים היתה קוהרנטית, מתיישבת עם הנסיבות והתמונות, וחרף העובדה שעדותה של העדה ליעד מלל, בתו של בעלי הרכב, נתבע מס' 1, הינה עדות של בעל עניין, הרי שיש בה חיזוק מסויים לעמדת הנתבעים. ככל שענייננו בתביעה אזרחית הרי שדי בכך על מנת להפריך את עמדת התובעים ולקבוע כי הם לא עמדו בהרמת הנטל הראייתי.

כן עלינו ליתן לבנו לכך שהתובעים נמנעו מלהעיד 3 עדים נוספים מטעמם, כאשר חזקה היא כי הימנעות כזו פועלת לחובתו של הצד שכבש עדיו, או שלמצער לא המציא הסברים ואישורים מתאימים להעדרם של עדיו.

לכך יש לצרף גם את סוגיית אופן הפגיעה: אין חולק על כך שרכב התובעים הגיע בנסיעה מהדרך ופגש את רכב הנתבעים בצומת כשהוא יוצא ממצב עצירה ומתחיל בנסיעה עם התחלף הרמזור מאדום וצהוב לירוק. בנסיבות אלו, אין לכחד כי יתכן שהיתה סטייה מסויימת ואף קלה של רכב התובעים שמאלה לעבר רכב הנתבעים באופן שרכב התובעים נשרט לאורך צד ימינו ואילו רכב התובעים, שרק באותה עת החל בנסיעה, כאמור, נשרט קלות מאד בכנף ימנית קדמית.

באשר לסוגיית מתן הפרטים לאחר האירוע, הרי שגם אם נקבל את גרסתו של תובע מס' 2 באשר לאי שיתוף הפעולה הראשוני לאחר שעצרו בצד הדרך, הרי שאין בכך להשליך על האירוע לגופו. יתירה מכך: הובהר ע"י התובע עצמו כי לכל אורך הדרך לא היתה איזושהי הודאה מצד הנהגת ברכב הנתבעים ומי מטעמה כאילו הסטיה נעשתה על ידה.

משכך, אין לי אלא לדחות את תביעתם של התובעים.

התובעים ישלמו לנתבעים 1 ו-3 הוצאות משפט בסה"כ של 600 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום שאם לא כן ישא ריבית והפרשי הצמדה כדין.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט מחוז מרכז בלוד.

ניתן היום, י"ב אלול תשע"ח, 23 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.