ארביב חזקיה ואח' נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ ואח'

ביום 30.4.15 ארעה תאונת דרכים בה היו מעורבים רכב התובעים הנהוג בידי התובעת 1, ורכב הנהוג בידי הנתבע 2 ומבוטח אצל הנתבעת 1.

אין מחלוקת בין הצדדים בנוגע לכך שהנתבע 2 פתח את דלת רכבו מבלי לנקוט באמצעי זהירות מתאימים, ובשעה שרכב התובעת נסע בכביש בסמוך לרכבו.

כתוצאה מפתיחת הדלת נפגע רכב התובעים בחלקו הימני, החל מחזית הרכב ולכל אורך הדופן הימנית.

התובעים פנו אל הנתבעת 1 בדרישה לפיצוי, לאחר שלשיטתם הודה הנתבע 2 באחריותו לתאונה. הנתבעת 1 מצאה לנכון להפחית משיעור הפיצוי משני טעמים: האחד – השתתפות עצמית והשני – בגין ירידת הערך, בטענה שממחיר הרכב היה מקום להפחית בשל ירידת ערך קודמת, שנגרמה לרכב התובעים בתאונה אחרת.

בסה"כ אם כן שילמה הנתבעת 1 לתובעים סך כולל של 31,303 ₪, והתביעה הוגשה בגין סך של 6,878 ₪, שיעור האשם התורם שהופחת (20%).

אציין כבר בראשית הדברים כי במסגרת תביעתם לא דרשו התובעים את ההפרשים בגין ירידת הערך, ואולם למען הסדר הטוב יצוין כבר בראשית הדברים כי הנתבעת המציאה חוו"ד שמאי בגין תאונה קודמת להוכחת טענותיה בעניין שווי הרכב, ואלו לא נסתרו.

אשר לאשם התורם שמעתי את עדויות הצדדים בנוגע לנסיבות התאונה, ועיינתי בתמונות שהציגו התובעים מחד והנתבעים מנגד, בנוגע למוקד הנזק הקדמי ברכב הנתבעים, ובנוגע למיקום רכב הנתבע, לאופי הכביש ולתנאי הדרך.

לאחר ששמעתי את העדויות אני סבורה כי אין מקום לקבל את גרסת התובעת לפיה נסעה בדרך במהירות של 20 קמ"ש. לו אמנם נהגה התובעת במהירות כאמור ובזהירות הנדרשת, יש להניח כי שיעור הנזק לרכבה היה מופחת, שהרי חזקה שהיתה פועלת לעצירת הרכב באופן מיידי עם המגע הראשון, ומונעת הימשכות הנזק לכל אורכו של הרכב כעולה מחווה"ד ומהתמונות.

לעומת זאת, אינני מקבלת את גרסת הנתבעים לפיה חלף זמן מרגע פתיחת הדלת עד לרגע הפגיעה, משל מדובר בפגיעה שניתן היה למנוע אותה כליל ע"י בלימת הרכב.

עיון בתמונות כולן מלמד על כך שהפגיעה הראשונית והעיקרית איננה בחזית הרכב השייך לתובעים, כי אם מעבר לפנס הימני קדמי, וסוג הפגיעה מלמד לכאורה על כיפוף כלפי פנים ולא רק לכיוון אחורי הרכב. אופי הפגיעה ומיקומה מלמד על כך שלמעשה נפתחה הדלת בה בעת שרכב התובעים חלף על פני רכב הנתבע.