בן שמואל נ' עיריית פתח תקווה

לפני תביעה על סך 9,000 ₪.

התובע טוען כי בשל הצפה שנגרמה בשל התרשלות הנתבעת בניקוי פתחי הניקוז, ואשר נגרמה בשל מזג אויר סוער, הוצף רכבו וניזוק.

התובע תמך תביעתו בחוות דעת שמאי שאמדה את נזקיו, והעיד בדיון כי תיקן חלק מהנזקים. התובע העיד כי אין בידו להציג קבלות או ראיות באשר לתשלומים שביצע בקשר לתיקונים.

הנתבעת טענה, מנגד, כי פעלה לטפל בניקוז המים וכי התברר כי בשל הרוחות נסתמו פתחי הניקוז באשפה. לטענת הנתבעת, היא נערכה כראוי לעונת החורף ופעלה מבעוד מועד לניקוי הקולטנים.

יוזכר, כי על התובע להוכיח בהליך אזרחי הן את אחריותה של הנתבעת לנזקיו והן את שיעורם. ככל שייכשל באחת מאלו הרי שלא יהיה מנוס אלא לדחות תביעתו. כפי שצוין על ידי בית המשפט העליון בימים אלו ממש (רע"א 3608/17 הנסון (ישראל) בע"מ נ' אל סייד ספאלדין; פס"ד מיום 10.9.17, כב' הש' פוגלמן):

"הוכחת הנזק היא תנאי הכרחי אך לא מספיק לקביעת הפיצוי. כשם שעל הנפגע להוכיח את הנזק שנגרם לו, כן מוטלת עליו החובה להוכיח את הנתונים העובדתיים, מהם ניתן להסיק את הפיצוי, דהיינו, את הערך הכספי של החזרת המצב לקדמותו. נפגע אינו יוצא ידי חובתו בהוכחת הנזק, אלא עליו להניח אף תשתית עובדתית לקביעת שיעור הפיצוי. אין להשאיר עניין אחרון זה לאומדנו של השופט [...] תורת הנזק ותורת הפיצוי אינן תורות מדויקות, ואינו נדרש דיוק מתמטי, ואינה נדרשת ודאות מוחלטת. כל שנדרש הוא, כי הנפגע-התובע יוכיח את נזקו ואת הפיצוי המגיע לו במידת ודאות סבירה (reasonable certainty), כלומר, באותה מידת ודאות, המתבקשת מנסיבות העניין [...] על-כן, באותם המקרים, בהם - לאור טבעו ואופיו של הנזק - ניתן להביא נתונים מדויקים, על הנפגע-התובע לעשות כן, ומשנכשל בנטל זה, לא ייפסק לו פיצוי. לעומת זאת, באותם מקרים אשר בהם – לאור טבעו ואופיו של הנזק – קשה להוכיח בדייקנות ובוודאות את מידת הנזק ושיעור הפיצויים, אין בכך כדי להכשיל את תביעתו של הנפגע, ודי לו שיביא אותם נתונים, אשר ניתן באופן סביר להביאם, תוך מתן שיקול-דעת מתאים לבית המשפט לעריכת אומדן להשלמת החסר" (ע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה(2) 800, 809-808 (1981); ראו גם ע"א 1081/00 אבנעל חברה להפצה בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(5) 193, 206 (2005)).

במקרה דנן העיד התובע כי תיקן מקצת נזקיו אך נמנע מלהציג ראיות התומכות בעלות התיקונים. משכך, לא ניתן עוד לסמוך את הכרעת בית המשפט על חוות דעת השמאי ולא ניתן לעשות בה שימוש חלקי, או על דרך האומדנה, על מנת לקבוע את שיעור נזקיו של התובע.

כיוון שכך, דין התביעה להדחות ואיני נדרש להכריע בשאלת אחריותה של הנתבעת – שכן גם לו היתה נמצאת הנתבעת אחראית (ואין באמור כדי לקבוע כך או אחרת, כמובן) ממילא היתה נדחית התביעה משלא הוכח שיעור נזקיו של התובע.

התביעה נדחית. אין צו להוצאות.

המבקש לערער על פסק הדין רשאי להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 15 ימים.

ניתן היום, כ' תשרי תשע"ח, 10 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.