שביט נ' לבסקי ואח'

לפני תביעה בגין תאונת דרכים מיום 9/1/15.

כיום, אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע מס' 1 עבר את הצומת ברמזור אדום וכתוצאה מכך פגעה בו התובעת, אולם עד לחודש מאי 2015, הכחיש הנתבע כי עבר באור אדום ובשל כך עוכבה העברת הכספים לידי התובעת, מידי הנתבעת מס' 2.

בדיון שהתקיים היום, לא נתן הנתבע הסבר משביע רצון מדוע לא הודה מלכתחילה באחריות לתאונה בכך שחצה את הצומת ברמזור אדום, אולם עם הודעתו והודאתו, פנתה הנתבעת מס' 2 לתובעת, או מי מטעמה, לצורך העברת המסמכים המקוריים לידיה, לשם מתן אישור תשלום הנזק. מסמכים אלו לא הועברה לנתבעת עד למועד הדיון, היום.

הנתבעת מס' 2 הודתה בחובתה לשלם לתובעת סך של 10,024 ₪ עבור הנזק שנגרם לרכב, והיום, לאחר שבמהלך הדיון המציאה התובעת את המסמכים המקוריים הנדרשים, הועבר לידיה סך זה.

הצדדים נחלקו ביניהם לעניין ירידת הערך שנדרשה ע"י התובעת, והשכילו להגיע להסכמה לפיה תשלם הנתבעת לתובעת סך של 300 ₪ בגין רכיב זה.

המחלוקת בין הצדדים נותרה לעניין טענת הנתבעת כי לתובעת רשלנות תורמת בשיעור של 15% בקרות התאונה ויש לקזז מסכום הנזק סך של 2,506 ₪ בגין כך.

הצדדים הסכימו כי פסק הדין לעניין טענה זו יינתן ללא פירוט וללא הנמקה כולל אפשרות דחיה או קבלה מלאה של התביעה, בדרך הקבועה בסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות שהוגש על ידי שני הצדדים, לאחר ששמעתי את הצדדים שהופיעו בדיון לפני, ושקלתי את כל טענות הצדדים, אני דוחה את טענת הנתבעת מס' 2 כי לתובעת רשלנות תורמת לעניין קרות התאונה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 2,506 ש"ח.

סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל.