ת"ק 59187-12-15 אמור נ' בטיש אזבן

עניינה של תביעה זו הוא בדרישת התובע להשבת סכומים אשר חויב לשלם על-פי פסק דין שניתן בתביעה שהגישה נגדו עירית ירושלים לתשלום חוב ארנונה.

טענות התובע

1. החל משנת 2011 שוכר התובע מהנתבע דירה ברחוב מורגנטאו 40/10 בשכונת רמות בירושלים, הכוללת שני חדרי שינה, מטבח ואמבטיה (להלן: "הדירה"). בבעלות הנתבע שתי דירות נוספות הצמודות לדירה זו, אותן משכיר הנתבע לאחרים.

2. בהתאם לרישומים בעירית ירושלים, הנכס כולו היה רשום כדירת מגורים יחידה בלתי מופרדת, ובהתאם לכך חיובי הארנונה נקבעו במאוחד עבור דירה אחת בשטח של 145 מ"ר.

3. התובע טוען כי הנתבע העביר את רישומי הנכסים כולם על שמו, ובהתאמה נשלחו לתובע דרישות לתשלום ארנונה עבור הנכס כולו בשטח של 145 מ"ר.

4. התובע הגיש למנהל הארנונה השגות באשר לשטח החיוב ורישום הנכסים על שמו. השגות אלה נידונו בוועדת הערר לענייני ארנונה של העיריה, וועדת הערר קבעה בהחלטה מיום 29.4.14, כי יש להעביר את החיובים על שני הנכסים האחרים, בהם לא החזיק התובע על שם הנתבע.

5. עירית ירושלים הגישה כנגד התובע תביעה על סכום קצוב לתשלום חיובי הארנונה עבור הנכס כולו לשנים 2011 – 2012, וכנגד התובע ניתן פסק דין לתשלום החוב.

6. התובע מוסיף וטוען כי בשל התנהלות התובע, נמנע ממנו למשש את זכותו וזכאותו להנחה ניכרת בשיעורי ארנונה, שכן הוא מתקיים מקצבת זקנה והשלמת הכנסה. מכאן, שחיובי התובע עבור הארנונה מסתכמים לכל היותר במאות בודדות של שקלים.

7. מכאן התביעה, בה דורש התובע לחייב את הנתבע בסכום פסק הדין שניתן נגדו בגין חיובי הארנונה בסך של 20,092 ₪.