ת"ק 59180-01-14 מליק נ' ליחי ואח'

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 9.8.13 ברמת גן.

2. לטענת התובע, עשה דרכו בנתיב השמאלי תוך איתות על כוונתו לפנות שמאלה לצורך ביצוע פרסה במקום מותר. לפתע, חש חבטה ברכבו. רכב הנתבע שהגיח מרחוב פועלי הרכבת התפרץ לכביש בפתאומיות לאחר שלא ציית לתמרור עצור המוצב בכיוון נתיב נסיעתו, פגע ברכב התובע וגרם לו לנזקים המפורטים בדו"ח השמאי.

3. הנתבעים הגישו כתב הגנה טענו כי רכב הנתבעים הגיע לצומת בו תמרור עצור בכיוון נסיעתו. הנתבע האט עד עצירה והחל לגלוש לצומת תוך ביצוע פנייה שמאלה, שאז הגיח רכב התובע משמאלו ונעצר באמצע הצומת. הנתבע סימן לתובע להמתין עד מנת שישלים את הפנייה שמאלה, התובע סימן שהבין ואז כאשר הנתבע המשיך בנסיעה איטית לשם השלמת הפנייה, לפתע, החל רכב התובע בנסיעה לשם ביצוע הפרסה ופגע ברכבם חלקו הקדמי ימני בחלק שמאלי קדמי של רכב הנתבעים. הנתבעים קיזזו רשלנות תורמת בשיעור של 15% בגין אחריות התובע לשיטתם לתאונה.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העיד התובע וחזר על גרסתו לפיה עצר את רכבו בצומת במטרה לבצע פרסה והמתין שהרכבים הנוסעים בנתיב הנגדי יחלפו והדרך תתפנה לצורך ביצוע הפרסה. לפתע חש בחבטה ברכבו והבחין שהנתבע 1 אשר הגיח לכביש בצידו הימני, אשר בו מוצב תמרור עצור, נכנס לצומת ופגע ברכבו. התובע הכחיש כי הנתבע 1 סימן לו לעצור והוא סימן להסכמה. התובע טען כי במידה והיה עושה כן הרי שלא היה ממשיך בנסיעה ישר בניגוד להסכמה זו.

5. נהג הנתבעת העיד וטען הגיע לכביש מצידו הימני. ציית לתמרור עצור וגלש לעבר הצומת לצורך ביצוע פניה שמאלה. הנתבע הבחין בתובע ממתין בצומת לצורך ביצוע פניית פרסה וסימן לו שיתן לו לחלוף על פניו ולפנות שמאלה בעת שהתנועה בנתיב הנגדי תאפשר זאת. התובע סימן להסכמה. בהתאם הנתבע פנה שמאלה ובאותה העת החל התובע בנסיעה והרכבים התנגשו.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתו של התובע ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעים בהוצאות התובע, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותו של התובע והיא מהימנה בעיני. התובע חזר בעקביות על גרסתו לפיה רכבו עמד בתוך הצומת והמתין שהתנועה בנתיב הנגדי תתפנה לצורך ביצוע הפרסה.

שנית, הנתבע 1 מודה בעדותו כי הבחין בתובע המצוי במרכז הצומת ומכאן שזכות הקדימה שמורה לתובע והיה עליו לאפשר לתובע להשלים את הפנייה. בפרט, כאשר התובע הגיח לצומת מכביש צדדי בו מוצב תמרור עצור. לפיכך, היה עליו להעמנע מכניסה לצומת בטרם שני הנתיבים היו פנויים ובמידה ורכב התובע עמד שם, הרי שהצומת לא היתה פנויה.

שלישית, תמונות הנזק מתיישבות עם גרסת התובע לפיה התאונה ארעה באופן שתיאר קרי, פגיעה בפגוש הימני מצידו הימני של הרכב עם פגוש שמאל של רכב התובע. בעוד שאם גרסת הנתבע לפיה שני הרכבים החלו לנסוע יחד היתה נכונה הרי שהנזקים היו נגרמים בחלקו הקדמי של רכב התובע ולא בצידו הימני קדמי.