ת"ק 59141-06-14

1.התובעת רכשה מאת הנתבעת, במסגרת עסקת טרייד-אין, רכב מסוג שברולט קרוז (להלן: מכונית הקרוז או הקרוז). לשם ביצוע העסקה מסרה התובעת לנתבעת את רכבה, מסוג שברולט אבאו, אשר לשיטת שני הצדדים שוויו עמד במועד ביצוע העסקה על סך של 20,000 ₪, ושילמה בנוסף סך של 45,000 ש"ח להשלמת העסקה. עסקה זו נערכה ביום 15/12/13. לאחר שנמצאו תקלות מרובות במכונית הקרוז בוצעה בין הצדדים עסקת טרייד אין שניה, והפעם בתמורה למכונית הקרוז ותוספת של 13,000 ₪ נוספים רכשה התובעת רכב מסוג פורד פוקוס (להלן: הפוקוס).

2.התובעת מבקשת לחייב את הנתבעת בגין ביצוע העסקאות האמורות בתשלום פיצוי והחזר כספי, אותם העמידה לצורך ההליך כאן על סך של 33,800 ₪ וזאת משני טעמים עיקריים – הראשון, כי בעסקת הטרייד-אין הראשונה הטעתה אותה התובעת והציגה לפניה מצג שווא בעניין מצבו של רכב הקרוז; והשני, כי העסקה השניה בוצעה תוך ניצול מצוקתה וחוסר נסיונה.

נוסף על כל אלו טוענת התובעת כי הנתבעת לא מסרה בידיה טופס גילוי מידע כנדרש, וכי על כן הפרה הנתבעת את חובותיה בהתאם להוראות חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס"ח – 2008 (להלן: החוק).

3.הנתבעת אינה מכחישה כי העסקאות בוצעו במועדים, במחירים ולמעשה במרבית הנסיבות המתוארות על ידי התובעת. יחד עם זאת לשיטתה לא ניצלה את מצוקתה של התובעת, כי אם העמידה לפניה אפשרויות רבות, חשפה לפניה את מלוא הנתונים כפי שעמדו לפניה ואף אפשרה לה לבחון את הרכבים, לקחתם למכוני בדיקה מטעמה ופעלה בשקיפות מירבית. הנתבעת טוענת כי למעשה פעלה לפנים משורת הדין בעניינה של התובעת כאשר מימנה תיקונים למכונית הקרוז מקום שאלו לא היו מכוסים כלל באחריותה, ועל כן דין התביעה כנגדה להידחות.

לשיטתה, לא היה מקום להורות על ביטול העסקה הראשונה שבוצעה בהתאם להוראות החוזה שבין הצדדים, חוזה שנערך בתום לב ולאחר גילוי מלוא המידע לפני התובעת, שקיבלה כאמור שירות שהוא לפנים משורת הדין, ולא עמדה לתובעת הזכות לבטל את העסקה הראשונה.

בהתאמה טוענת הנתבעת, ביצוע עסקת הטרייד-אין השניה נעשתה לפנים משורת הדין, כדי לרצות את התובעת וכי התובעת התקשרה בעסקה זו מרצונה הטוב והחופשי לאחר שבחנה את הרכב המוצע וידעה מהו מצבו המדויק, לרבות מספר הקילומטרים שגמע, וגילו. לשיטתה, הציעה לתובעת לרכוש רכב זול יותר, אך זו עמדה על רכישת רכב יקר, הגם שהובהר לה כי זה גמע מרחק רב יותר, והכל משיקוליה שלה.

לשיטת הנתבעת הפוקוס הוא רכב תקין לחלוטין, ומשזה מצוי בידי התובעת אשר רכשה אותו תוך ידיעה ברורה אודות עברו, הרי שביצוע העסקה השניה ממילא מרפא כל פגם ככל שהיה בנוגע לעסקה הראשונה.

לאחר ששמעתי את הדברים אני רואה לנכון לקבל את התביעה בחלקה בלבד ואבהיר – 

א.התובעת והוריה העידו לפניי בנוגע לנסיבות ביצוע העסקאות נשוא התובענה. מן העדויות התרשמתי כי התובעת היא בחורה תמימה, חסרת נסיון וחששנית, והוריה הותירו אף הם רושם של אנשים תמימים, שקטים, חסרי ניסיון וכנים.