ת"ק 59117-06-17 וינרמן נ' אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ ואח'

לפני תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבו של התובע בתאונת דרכים שארעה ביום 2.9.16.

בכתב התביעה נטען כי שעה שהתובע נסע בכביש דו סטרי צר, במטרה לפנות ימינה, הגיע רכב הנתבע ממולו ללא תשומת לב וללא עצירה מוחלטת בתמרור עצור, כמתחייב על פי חוק, ופגע ברכב התובע. הנתבעת 1 שילמה לתובע סך של 12,589 ₪, זאת לאחר שניכתה מסכום תביעתו 20% בגין רשלנות תורמת, מאחר שהתאונה אירעה בצומת. התובע טען כי נהג בזהירות כנדרש על פי החוק ובעת קרות התאונה כבר היה במצב עצירה מוחלטת ואף צפר לנתבע על מנת שישים לב ויעצור, אך ללא הועיל. לאור האמור, טען התובע כי לא היתה לו דרך למנוע את התאונה. על כן, עתר הוא לחייב את הנתבעים בתשלום מלוא ההפרש – בסך 2,511 ₪ בצירוף עוגמת נפש והוצאות בסך 400 ₪.

הנתבעים טענו בכתב הגנתם כי במועד התאונה, עמד הנתבע 2 (להלן: הנתבע) בעצירה מוחלטת לפני תמרור העצור על מנת לפנות שמאלה. לאחר שווידא כי הצומת פנוי, החל בנסיעה איטית ומבוקרת. לפתע, כך נטען, התפרץ רכב התובע לצומת בנסיעה מהירה ומבלי לוודא שהצומת פנוי ואף נשסע על הנתיב השמאלי מכיוון נסיעתו ופגע ברכב הנתבעים. הנתבעים מדגישים כי המחלוקת נסבה אודות שאלת רשלנותו התורמת של התובעת לקרות התאונה וכי שילמו לתובע את הסכום שאינו שנוי במחלוקת.

בדיון שנערך בפני העידו התובע והנתבע. לבית המשפט הוגשו תמונות ממקום האירוע (סומנו נ/1) וכן הוגשה הודעתו של התובע למבטחת (סומנה ת/1).

התובע העיד כי נסע בנתיב הימני כדי לפנות ימינה בצומת, ראה את הנתבע נכנס לצומת, עצר עצירה מוחלטת ואף צפר לנתבע, שפגע בו. לדבריו:

"נסעתי בנתיב הימני ישר כדי לפנות ימינה בצומת. אני מבחין ברכב של הנתבע שמתקרב לפנות שמאלה, אין לו ימינה. הוא גולש, מתפרץ במהירות לכיוון שלי, אני עומד עצירה מוחלטת, עומד וצופר. רואה שהנהג מסתכל עלי, מתקרב מולי, ממש מהפנייה, לא עוצר ופוגע בי מקדימה חזיתית" (עמוד 1 לפרוטוקול, שורות 20-17. הדגשות הוספו – ש.צ.ה).