ת"ק 59029-12-12 חמדאן נ' סעאידה

1.לפני תביעה כספית ע"ס 6,100 ₪, לטענת התובע הוא רכש סלון מעור מהנתבע במחיר של 5,500 ₪, כולל מע"מ והובלה, המיועד ללקוח של התובע וכעבור שבוע מיום אספקת הסלון פנה הלקוח לתובע להודיע על קיום פגמים בסלון.

התובע הודיע לנתבע שסיפק את הסלון עם הפגמים והנתבע אף ניגש לביתו של הלקוח וראה את הפגמים ואף הבטיח החלפת הסלון , אך דרש בתמורה תוספת בסך של 3,000 ₪.

התובע סירב להצעה, והגיש את התביעה אליה צירף חוות דעת שמאי מר אמארה אשר לפיה קבע שמחיר הסלון כולל הובלה ומע"מ הינו סך של 6,100 ₪.

2.הנתבע הגיש כתב הגנה בו טען שנזקי התובע הינם מופרזים כן טען שהסלון היה תקין ומכחיש את ממצאי השמאי.

3.התקיים דיון בפני ביום 10.06.2014 בו העידו עדי שני הצדדים והתרשמתי מעדויותיהם באופן בלתי אמצעי.

התובע חזר על טענתו שרכש סלון, סיפק אותו ללקוחו ואז נתגלו בו פגמים.

לטענת התובע , עת הציג ללקוח את הסלון הוא הראה לו כורסא אחת ויתר הכורסאות של הסלון נשארו באריזתם עד לאספקתם ללקוח.

התובע צירף תעודת משלוח ת'3 וחשבונית ת'4.

השמאי מטעם התובע העיד אף הוא ואישר שהבעיה אינה בעיה של צבע אלא של התקלפות העור, כן העיד הלקוח לו סופק הסלון ואשר קיום הפגמים והציג תמונות של הסלון ת'1.

הלקוח אישר גם שהתובע רכש עבורו סלון חדש על חשבון התובע.

הנתבע העיד ואישר שהיה בבית הלקוח וטען שהאחריות על הסלון הינה לשישה חודשים בלבד.

דיון והכרעה:

4.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, במסמכים שצורפו להם כולל חוות דעת השמאי, תמונות הסלון ובדברי העדים, הגעתי למסקנה שהתובע יצא ידי חובתו להוכחת תביעתו.

הנתבע לא צירף חוות-דעת נגדית של שמאי מטעמו ולכן עומדת בפני אך חוות-דעתו של שמאי התובע.