ת"ק 58919-06-15 זילברמן נ' ביטון ואח'

התביעה, הצדדים והשאלות שבמחלוקת

1. התובע היה בעל מנוי בבריכת שחייה וחדר כושר ציבוריים "אפק" בקריית ביאליק (להלן: המרכז או מרכז הספורט). לטענתו, המנוי שרכש במרכז הספורט בוטל טרם מועד סיומו מסיבה שאינה מוצדקת ובאופן פוגעני, אשר כלל את "גירושו" ממרכז הספורט וכינויו "פדופיל" על ידי מנהל מרכז הספורט, הנתבע 1 (להלן: הנתבע). כמו כן, לטענת התובע, הושב לו רק חלק מן הסכום המגיע לו בשל ביטול המנוי טרם מועד סיומו. על כן, טוען התובע כי הוא זכאי לפיצוי בסך של 15,000 ₪.  

    

2. הנתבעים הם מנהל מרכז הספורט ועיריית קריית ביאליק (להלן: העירייה או הנתבעת). לטענתם, ביטול המנוי היה מוצדק לאור התנהגותו הבלתי נאותה של התובע, אשר פנה לנערה בת 16, שנמנתה על באי המרכז, החמיא למראה החיצוני, השיג את מספר הטלפון הנייד שלה והציע לה בטלפון הצעות בלתי הולמות, כגון להיפגש בחוף הים לצורך צילומים בבגד ים. לטענת הנתבעים, על אף שהנערה ביקשה מהתובע לחדול מפניה אליה, הוא המשיך להתקשר אליה. לאור זאת, ולאחר שהתובע הוזהר, הוחלט לבטל את מינויו, וזאת בהתאם לתקנון המחייב של מרכז הספורט הקובע כי במקרה של התנהלות בלתי נאותה של מנוי, להנהלה יש סמכות בלעדית להפסיק את המנוי. בנוסף, טוענים הנתבעים כי התובע קיבל החזר כספי בעבור החלק היחסי של המנוי שלא ניצל בפועל. כן נטען כי יש לדחות את התביעה משום שבית המשפט לתביעות קטנות אינו בעל הסמכות לדון בתביעות שעילתן לשון הרע.

    

    

3. כתב התביעה שהוגש על ידי התובע נכתב בכתב יד צפוף, גדוש בפרטים, מסורבל, כלל ציטוטים והערות שאינן קשורות לתביעה גופה, והוא יצר קושי רב בברירת העיקר מן הטפל ואת הטענות מן העובדות. זאת ועוד, בין דיון לדיון הוסיף התובע והגיש טענות ופניות בכתב יד לבית המשפט, ללא קבלת רשות. על כן, לא אסקור את כל הנטען בכתב התביעה ובמסכמים שהוגשו על ידי התובע, אלא רק את הדרוש והרלוונטי.

    

4. נראה שניתן "לזקק" מתוך כתב התביעה שתי עילות תביעה הקשורות לשתי שאלות עיקריות העומדות על הפרק, ואלו הן:

    

   האחת, האם היה מוצדק לבטל את המנוי של התובע? במסגרת זו גם עולה השאלה האם הושב לתובע מלוא הסכום היחסי בעבור התקופה שבוטלה?

    

   השנייה, האם נאמר לתובע ביטוי פוגעני בציבור? והאם הדבר מהווה עילה לפיצוי התובע לפי חוק איסור לשון הרע?