ת"ק 58855-07-13 אילוז נ' רחמים ואח'

1.עניינה של התביעה הנדונה הוא בנזקי גוף שנגרמו לתובע באירוע מיום 13.7.12, בעת שהתובע התארח בצימר של הנתבע מס' 1, שחה בבריכה לטענתו, יצא מהבריכה, דרך על משטח העץ מסביב לבריכה, החליק, נפל ונחבל בכתף ימין.

2.התובע פנה לקבלת טפול רפואי למחרת בביה"ח בנהריה, צולם טופל ושוחרר, המשיך להתלונן על כאבים, המשיך להיות במעקב רפואי, עד שבוצעה לו בדיקת אולטרא סאונד שגלתה קרע בכתף. התובע עותר לקבלת פיצוי בגין הפסדי שכר, כאב וסבל והוצאות.

3.הנתבעים מכחישים את האחריות, ואת נסיבות התרחשות האירוע. הם טוענים כי התובע הניף ילד לתוך הבריכה ותוך כדי כך פרק את הכתף, וכי מצד הנתבע לא היתה כל התרשלות שיחוב עליה.

4. היום התקיים דיון בו שמעתי את עדויות הצדדים וסיכומיהם.

5.על מנת לחייב את הנתבעים בפיצוי בגין האירוע יש להוכיח חובת זהירות מושגית של הנתבע כלפי התובע, חובת זהירות קונקרטית, אשר הופרה על ידי הנתבע באופן שגרם נזק לתובע.

6.באשר לחובת הזהירות המושגית, במקרה דנן ברור כי מתקיימת חובת זהירות כאמור של הנתבע כלפי התובע כאחד ממבקרי המקום ואורחיו.

7.באשר לחובת הזהירות הקונקרטית, ובנוגע לנסיבות האירוע, ולאחר ששמעתי את העדויות, הגעתי למסקנה שלא ניתן לקבל את גרסתו של התובע בענין זה, כשמדובר בגרסה מול גרסה, ולא מצאתי סיבה מיוחדת להעדיף את גרסתו של התובע על פני גרסת הנתבע. המדובר בעדות יחידה של בעל דין, שאין לה כל חיזוק בחומר הראיות, גם לא במסמכים הרפואיים שהונפקו לתובע לאחר האירוע. התובע העיד כי הוא היה בחברת 7 משפחות, יחד עם זאת, לא מצא הוא לנכון להביא עדים מטעמו להוכחת נסיבות האירוע והדבר נזקף לחובתו.

8.גם בהנחה שהייתי מקבלת את טענת התובע שהחליק על משטח עץ לאחר יציאתו מהבריכה, הרי לא הוכיח הוא כי משטח העץ הוא מסוכן, או מצופה לקה מחליקה, ואשר גרמה להחלקתו, כשהנתבע בעל המקום מכחיש את הציפוי של המשטח בלקה, וכשנטל ההוכחה בעניין זה מוטל על התובע. הסיכון של הרטבת המשטחים מסביב לבריכת שחיה, הוא סיכון רגיל, סביר, ולכן אין הוא מהווה סיכון חריג אשר יש להטיל חבות בגינו.

9. לפיכך, ולאור האמור לעיל לא שוכנעתי כי הנתבע הפר את חובת הזהירות הקונקרטית הרובצת עליו כלפי התובע, באופן שיש בו כדי להטיל חבות כלשהי על הנתבע.