ת"ק 58843-02-16 קלמנוביץ נ' גולן טלקום

1.לפני תביעה כספית, על סך 2,500 ₪, במסגרתה עותר התובע לחייב את הנתבעת בגין חיובי יתר שחוייב בהם בשלהי שנת 2015 – לטעמו, שלא כדין.

2.אליבא דגירסת התובע כפי שנטענה בכתב התביעה, עובר לזמנים הרלוונטיים לתביעה, ביצע התובע פעולת ניוד של מספר הטלפון שלו המסתיים בספרות 800 אל הנתבעת ורכש קו במסלול "הכול כלול" בתמורה לסך של 99 ₪ לחודש. במהלך חודש אוקטובר 2015 יצאה הנתבעת במבצע לפיו, מעבר לקו הנ"ל – ניתנה לתובע זכות לרכוש ארבעה קווים נוספים בתשלום חודשי בסך 10 ₪ בלבד לכל קו. לא ברור מהתביעה המועד בו הזמין התובע את הקווים הנוספים ואולם, התובע אישר בכתב התביעה, כי המבצע היה לתקופה עד ליום 28.10.15 ולאחר מכן, הוארך בחודש ימים נוסף. אלא שלטענתו, עד מועד קבלת כרטיסי הסים עבור הקווים הנוספים שהזמין, שנשלחו אליו בדואר, חלפה תקופת המבצע מבלי שעלה בידו של התובע להפעיל את כרטיסי הסים במועד הרלבנטי. לכן התובע סבר לתומו, כי מאחר וחלף המועד של המבצע אין המבצע חל עליו, ומשכך, הניח שההסכם שנכרת בין הצדדים בא לסיומו. אלא, שלדבריו, קיבל לתדהמתו, חיובים מלאים עבור הקווים שהוזמנו תחת, לכל היותר, חיובו בעלותם בהתאם למבצע, אם בכלל. התובע ניסה לברר, איפוא, עם מוקדן מטעם הנתבעת פשרם של אותם חיובים ונאמר לו כי תנאי המבצע נמסרו לו בשיחת הרכישה- דבר המוכחש על ידו נמרצות. לכתב התביעה צרף התובע מכתב דרישה ( מתאריך שאינו ידוע) וכן, דו"ח פירוט חיובים בגין שירותי גולן טלקום לשנת 2015 בו מפורטות מספר חשבוניות חיוב. במועד הדיון, אישר התובע, כי החיובים המצויינים בדו"ח הנ"ל שנגבו ממנו, המפורטים בשתי החשבוניות הראשונות שפורטו במסמך (חשבונית מס' 1238031 וחשבונית מס' 20965782) הינם נכונים אך לא אישר את יתר החיובים בחשבוניות הנוספות. כמו כן, אישר את החיובים החד פעמיים בסך 49 ₪ עבור כל כרטיס סים שהוזמן על ידו ( חשבוניות מס' 1296766 וחשבונית מס' 1300980).

3.אליבא דגירסת הנתבעת, כפי שנטענה בכתב ההגנה, דין התביעה להידחות בהיעדר פירוט ראוי לחיובי היתר הנטענים. עסקינן בלקוח הנתבעת שהזמין בחודש 10/15 5 קווים נוספים תחת מנוי קיים שלו (מחודש 8/15 ) במסגרת מבצע שפרסמה הנתבעת באותה עת, לפיו, עלות חבילת תקשורת נוספת על הקו העיקרי תחת כל קו נוסף תהא 10 ₪ לחודש בלבד. מדובר במבצע שהיה מוגבל בזמן אשר נמסר לתובע מראש - בעל פה ואף במסגרת תנאי ההטבה- בכתב, וכפי שהודה התובע בכתב תביעתו, על פי תנאי המבצע - קו שלא יופעל עד למועד סיום המבצע - לא יוכל ליהנות מתנאי המבצע ויחויב בסך 99 ₪ לחודש כעבור 30 יום מההזמנה. כאמור, הובהר בהסכם, כי אף אם קו לא יופעל כלל יחויב הלקוח בגין חבילת התקשורת המקורית, אלא, במקרה שבו הלקוח ביקש לנתק או לנייד את הקו עובר למועד זה. דא עקא, כי התובע על פי הודאתו, לא פעל לבטל הזמנתו או להפעיל כרטיסי הסים שנשלחו אליו ומשכך, בהיעדר כל פעולה אחרת חוייב בתעריף הגבוה. עוד מדגישה הנתבעת, כי בניגוד לטענת התובע בשיחה שנערכה בין התובע לנציגת הנתבעת במסגרתה הזמין התובע את הקווים הדגישה הנציגה בפניו את תנאי המבצע לפיהם, עליו להפעיל את הקווים עד למועד תום המבצע וזאת על מנת שיוכל ליהנות מתנאי המבצע וכן הדגישה, כי בכל מקרה עליו להפעיל את הקווים תוך 30 יום אחרת יחויב בגינם במחיר גבוהה ממחיר ההטבה המקורית.

4.ביום 18.10.15 הזמין התובע שני קווים ובתאריך 21.10.15 הזמין שלושה קווים נוספים. דא עקא, כי התובע מסר לנציגי הנתבעת שני מספרים שגויים אשר, ככל הנראה, לא תאמו את כוונתו לפיכך בהתאם להודעתו של התובע, שלחה הנתבעת לתובע בשנית כרטיסי סים חלופיים מעודכנים תחת מספרי קווים אחרים ותקינים בהתאם לבקשתו, זאת, ללא עלות נוספת בגין שליחתם בחוזר וכמחווה שרירותית עבור התובע ועל אף שמדובר בטעות שהייתה באחריותו של התובע בלבד ודוק, כפי שהודה התובע בכתב התביעה, החליט הוא מסיבותיו, שלא להפעיל שניים מבין כרטיסי הסים שרכש ומאידך גם לא ביקש לנתקם, ובלשון כתב התביעה "פשוט החלטתי שלא להפעיל את הקווים- וזהו" אי לכך חויב התובע בגינם כדין ובהתאם לתנאי המבצע והסכם התקשורת בין הצדדים בסך של 99 ₪ לחודש עבור כל אחד, וזאת במשך שני מחזורי חיוב בלבד ועד למועד הניתוק שבוצע ע"י התובע. התובע ממילא הודה, כי לא פעל לניתוק הקווים שהזמין ולפיכך אין לו אלא להלין על עצמו בכל הנוגע לחיובים נשוא כתב התביעה אשר נערכו כדין ובהתאם לתנאי ההתקשרות בין הצדדים.

5.בדיון שנערך בפניי במעמד הצדדים ביום 26.1.16 שבו הצדדים על טענותיהם.

6.לאחר ששמעתי הצדדים ובחנתי הראיות שבאו בפניי סבורני, כי התובע לא הוכיח, כי עסקינן בחיובי יתר שנגבו ממנו שלא כדין. שני הצדדים לא צירפו לבית המשפט את תנאי החבילה והמבצע נשוא ההליך ומשכך, אין בידי בית המשפט לקבוע האם הגבייה בוצעה בניגוד להוראות ההסכם או הדין. כאשר הנני מעדיף את הסברה של הנתבעת על פני הסבר התובע בכל הנוגע לחיובים הנ"ל ובשל העובדה, כי הינם עומדים במבחן השכל הישר. עדותו של התובע נמצאה בעיני מבולבלת ולא קוהרנטית ולקתה בחוסר דיוקים ובהיעדר אסמכתאות כדבעי הן באשר למסגרת החוזית והן באשר להיקף החיובים הנטענים. אף באשר למועד קבלת כרטיסי הסים לידיו לא נמצאו כל ראיות או תימוכין. וכידוע, כלל הוא שעל תובע לבסס בראיות של ממש, גם בגדרי תביעה קטנה, את תביעתו ולעמוד בנטל השכנוע הנדרש במשפט אזרחי [ השוו: רע"א 4287/12 קטורזה נ' פלאפון חברת תקשורת בע"מ (מאגר נבו). חרף האמור, הנתבעת הודתה בחיובים הנ"ל מחד וכי התובע בסופו של יום לא עשה שימוש בכרטיסי הסים הגם ושילם עבורם סך של 49 ₪ לכרטיס וכי חוייב בגין הקווים שלא עשה בהם שימוש סך של כ-400 ₪. אף הנתבעת לא הציגה את תנאי המבצע או תמלילי הקלטת השיחה במסגרתה טענה, כי מסרה לתובע את תנאי המבצע ובהם את אופן השימוש בכרטיסים ותוצאותיו כפי שפורט בכתב ההגנה. משכך, לאור האמור לעיל ובשקילת כל אלה סבורני, כי יש לחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 500 ₪ וכך אני מורה.

המזכירות תדאג לשלוח עותק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 15 יום.

ניתן היום, ב' שבט תשע"ז, 29 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.