ת"ק 58840-09-16 רוזנצוויג נ' שוקרון ואח'

1.התובע הינו הבעלים של רכב פורד מונדאו, מספר רישוי 58-578-60 (להלן: "הפורד").

2.בתאריך 5/3/16, עת חנה הפורד במקום חניה מוסדר, בסמוך לביתו של התובע, המתגורר ברחוב הרב לופס 16 בעכו, פגע בו רכב פיאט מספר רישוי 71-576-34 (להלן: "הפיאט"), בו נהג נתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע").

3.לטענת התובע, התאונה אירעה באשמתו של הנתבע. לכן הוא הגיש את התביעה שבפניי, בה הוא עותר לחייב את הנתבע ואת נתבעת 2, שהינה הבעלים של הפיאט, לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מהתאונה.

4.לטענת הנתבעים, התאונה אירעה באשמתו של נהג רכב צד ג', שהיה במצב של עצירה, באופן שחסם את נתיב הנסיעה של הפיאט וכאשר הנתבע החל לעקוף אותו, סטה לשמאל כדי להיכנס לחנייה בצד שמאל של הכביש. בתגובה, כדי להימנע מהתנגשות ברכב צד ג', סטה הנתבע שמאלה וכתוצאה מכך פגע הפיאט בפורד.

לכן מבקשים הנתבעים לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות.

5.ראוי לציין, כי הנתבעים הגישו בקשה לצרף את חב' "אלביט מערכות יבשה ותקשוב בע"מ", (להלן: "חב' אלביט"), שהינה הבעלים של רכב צד ג', כנתבעת נוספת, אולם בקשה זו נדחתה, לאחר שהתובע לא נתן את הסכמתו לצירוף.

כאן המקום להזכיר, כי כאשר ישנם מספר מעוולים במשותף, זכותו של הניזוק לבחור אם לתבוע את כולם או רק את חלקם.

אף כי בעקבות דחיית הבקשה לצרוף היתה לנתבעים אפשרות לבקש לשלוח הודעת צד ג' לחב' אלביט, הם לא עשו כן. לכן, גם אם יימצא כי על הנתבע מוטלת אחריות, אפילו חלקית, לאירוע התאונה, ניתן יהיה לחייב את הנתבעים בתשלום מלוא הנזק שנגרם לתובע כתוצאה מהתאונה.

6.כאשר אירעה התאונה היה התובע בביתו. הוא לא ראה את התרחשות התאונה. לכן אין בפנינו אלא את גירסתו של הנתבע באשר לאופן אירוע התאונה.