ת"ק 58769-03-16 מסארווה נ' סלקום ישראל בע"מ

 רקע

בתקופה הרלבנטית לתביעה שבפני, היה התובע בעליהם של 6 קווי טלפון בחברת "גולן טלקום". בעתירתו לחיוב הנתבעת בתשלום סך של 10,776 ₪ (השבה של 776 ₪ שנגבו ממנו על ידה ופיצוי בסך 10,000 ₪ בגין "טרטור"), טוען התובע כי זו ניידה אליה 3 מתוך 6 הקווים שהיו בבעלותו ללא הסכמתו ולמעשה על אף התנגדותו המפורשת לכך.

הנתבעת, המכחישה את טענות התובע כלפיה, טוענת להגנתה כי התובע ככל הנראה אישר לגורמים נוספים לבצע פעולות בקווי הטלפון שהיו ברשותו וכי יתכן שאלה ניצלו אותו, הזדהו בשמו, השתמשו בפרטיו ובצעו בשמו עסקאות. עוד טוענת הנתבעת כי מדובר בתביעה למתן הצהרה שלילית על היעדר חוב וכי גם מן הטעם הזה יש לדחותה.

גרסת התובע

התובע טוען כי בתאריך 3.12.15 התקשרה אליו נציגת מכירות של הנתבעת והציעה לו "לעבור לסלקום", אך הוא סרב להצעה. דא עקא, שבחלוף כשעתיים מאז אותה שיחה, נוידו אל הנתבעת 3 מתוך 6 הקווים שהיו אז בבעלותו והוא הצליח להחזירם אל חברת "גולן טלקום" רק לאחר מספר ימים של "מאמצים עילאיים שהיו מלווים בטרטורים וייסורים". עוד טוען התובע כי בתאריכים 13.12.15 ו- 13.1.16, משכה הנתבעת מחשבון הבנק שלו סכום של 776 ₪, באמצעות הוראת קבע מזויפת שהוא מעולם לא חתם עליה (בהקשר זה יצוין כי התובע צרף לכתב תביעתו תדפיס של חשבון הבנק שלו המלמד על גבייה בפועל של 580 ₪ ביום 13.1.16 והוסיף וטען לגבייה של

כ- 197 ₪ ב- 13.12.15, אך לא צרף ראיה מתאימה לכך).  

במהלך עדותו בבית המשפט אישר התובע כי היה לקוח של הנתבעת בעבר וטען כי זו ככל הנראה עשתה שימוש בפרטיו שהיו מצויים ברשותה, לרבות בטופס הרשאה לחיוב חשבונו שהחתימה המופיעה עליו אינה חתימתו. בהתייחסותו לטענת הנתבעת בדבר ביצוע "עסקאות סימים בלבד" באמצעות המוקד הטלפוני שלה בתאריך 12.11.15, אמר התובע: "...הייתי כמה חודשים לפני כן בסלקום אבל ניידתי לחברה אחרת. ב – 12.11. אני לא רכשתי סימים. בכלל הם התקשרו ב – 3.12, אני לא זוכר אם רכשתי סימים בתאריך הזה או לא... חברת סלקום באמצעות הוראת קבע ישנה שבכלל החתימה שלי זו לא החתימה שלי על הוראת הקבע, ולא באישור שלי בכלל. כלומר, העסקה שהם התקשרו בגללה בחודש דצמבר, אני לא אישרתי אותה בכלל. בפועל נלקח ממני כסף. אני לא ניידתי ולא אישרתי שייקחו כסף...החתימה על ההרשאה לחיוב החשבון היא לא שלי. זה לא החתימה שלי בדואר, בכל הרשתות...".

גרסת הנתבעת

הנתבעת, הטוענת כאמור כי בתאריך 12.11.15 בוצעו אצלה "עסקאות סימים" בנוגע ל- 6 הקווים הנדונים, מסבירה כי באותו מעמד עודכנו גם פרטי חשבון הבנק של התובע לצורך גביית החשבונות וכי הדבר נעשה רק לאחר שמי שביצע את אותן עסקאות הזדהה בפניה באמצעות צילום של תעודת הזהות שלו וחתם על טופס הוראה לתשלום חודשי באמצעות הוראת קבע מחשבונו. לתמיכת טענות אלה צרפה הנתבעת לכתב הגנתה את צילומי תעודת הזהות וטופס הוראת הקבע ולצד אלה ציינה כי

מסיבה שאינה ידועה לה וככל הנראה בשל תקלה טכנית, היא לא הצליחה לאתר את הקלטת שיחת המכירה הרלבנטית בה בוצעו העסקאות הנ"ל, שבעקבותיהן נוידו חלק מהקווים של התובע ב"גולן טלקום" אליה. לשיטת הנתבעת, ככל שהתובע מכחיש את ביצוע העסקאות וטוען כי אדם כזה או אחר התחזה לו, ביצע מעשה הונאה נגדו או זייף את זהותו, אזי היה עליו להתלונן על כך במשטרה.

בהתייחסותו לדברים אלה הציג בפני התובע הודעה שהתקבלה במכשיר הטלפון שלו ביום 3.12.15 ונשמרה על ידו, בה בקשה הנתבעת כי יאשר את הניוד בדרך של התקשרות למספר 1-800-071-001 או ישיב עם הספרה 1 וציינה כי במידה ולא יעשה כן תהליך הניוד לא יושלם. התובע טוען כי הוא לא נקט באף אחת משתי האפשרויות ולמרות זאת נוידו הקווים כאמור ואילו נציגת הנתבעת טענה מצידה כי המסמך המסומן כ"נספח ד'" לכתב הגנתה מהווה אישור לכך שהחיוג למספר שצוין בהודעה, בוצע.

התובע הוסיף ואישר כי בעקבות פנייתו אליה באמצעות עורך דין, בטרם הוגשה תביעתו, הציעה לו הנתבעת פיצוי בסך של 2,000-3,000 ₪ אך הוא דחה את הצעתה.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי את טיעוני הצדדים, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה.