ת"ק 58759-07-14 קליינר נ' קבוצת קידום בע"מ

1.לפניי תביעה לחזר דמי לימוד שהתובעת שילמה לנתבעת בגין קורס לימוד אנגלית, בשיטת "וולט סטרייט" שמקיימת הנתבעת.

2.אין חולק כי התובעת נרשמה ביום 6.11.13 ללימודים, שילמה לנתבעת, ביום ההרשמה, סך של 6,130 ₪ עבור הקורס וחתמה על טופס ההרשמה (נספח 2 לכתב התביעה). אין גם חולק כי כי התובעת החלה ללמוד ביום 8.11.13 ולאחר 3 שעורים (8.11, 11.11 ו-12.11) הודיעה התובעת על רצונה לבטל את הלימודים ולהשבת כספה (התובעת טענה כי הודיעה ביום 12.11.13 והנתבעת ליום 14.11.13).

3.גדר המחלוקת היא בשאלת זכאות התובעת, בנסיבות העניין, לאור טופס ההרשמה והדין, לביטול ההתקשרות ולהשבת הכספים לתובעת. התובעת תובעת בכתב התביעה השבת מלוא שכר הלימוד ששילמה לנתבעת (בסך 6,130 ₪) וכן לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי לדוגמא ללא הוכחת נזק על פי סעיף 31א(א)(2ב) לחוק הגנת הצרכן, ובגין עוגמת נפש.

4.טופס ההרשמה עליו חתמה התובעת קובע בסעיף 4 הוראות לגבי אופן ומועד ביטול ההתקשרות, כדלקמן:

"א. במקרה של בקשת ביטול שתתקבל במשרדי החברה תוך 14 יום ממועד ביצוע העסקה, הוא מועד הרישום, ובלבד שהביטול כאמור יעשה 14 ימי עבודה לפחות לפני פתיחת הקורס, יהיה הביטול כרוך בדמי ביטול בסך 5% ממחיר העסקה או 100 ₪ הנמוך מביניהם.

ב. בקשות ביטול שאינן נכנסות בגדר סעיף 4(א), צריכות להיות מוגשות בכתב ולהתקבל במרכז הלימוד עד 4 ימים לפני השיעור הראשון ובכל מקרה לא יותר מ- 45 יום ממועד ביצוע העסקה. ביטול ההרשמה במועד כאמור, מזכה את הלקוח בהחזר כספי מלא למעט דמי ביטול בשיעור של 400 ₪.

ג. ביטול השתתפות בקורס אחרי מועד זה מכל סיבה שהיא לא יקנה ללקוח כל פטור מתשלום שכר לימוד והלקוח יהיה חייב בתשלום שכר הלימוד במלואו בין אם השתתף בקורס ובין אם לאו.

התובעת, כאמור, פנתה בבקשת ביטול לאחר שהחלה ללימוד, והנתבעת בהסתמך על הוראות טופס/הסכם ההרשמה לעיל, דחתה את הבקשה.

5.התובעת טוענת כי אין להסתמך עלך טופס ההרשמה. לטענת התובעת פותתה ע"י אנשי השיווק של הנתבעת לחתום על המסמך, וחתמה על המסמך, מבלי שניתנה לה שהות לקרוא אותו ולאחר שהופעל עליה לחץ ותוך ניצול לרעה של מצבה הרפואי. התובעת צרפה לכתב התביעה מסמכים רפואיים להיותה סובלת מאישיות חלשה וקלה להפעלת לחץ.

אינני מקבלת טענה זו. ראשית מועד האישור הרפואי הנו 23.6.13, לפני מועד ההרשמה ולא ברור על מה ולמה התובעת לא טרחה להציגו בפני נציגי הנתבעת קודם להרשמתה. הדעת אינה נוחה מכך שהמסמך הרפואי מוחזק בידי התובעת ל"שעת כושר", שעה שלא תחפוץ בהתקשרות, תנופף בדיעבד במסמך הרפואי ותטען על יסודו לחוסר יכולת להבין על מה חתמה. 

6.הלכה היא כי משחתם תובע על ההסכם, חזקה עליו שידע על מה חתם או היה עליו לדעת על מה הינו חותם והוא לא יישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. [ ע"א 467/64 אולגה אסתר שוויץ נ' סנדור ואח' פד"י יט (2), 113 בעמ' 117].

7.לגופו של עניין, לאחר שבחנתי את העדויות, את טענות הצדדים ואת כתבי הטענות על נספחיהם, אני מוצאת לקבל את תביעת התובעת, אם כי בחלקה, כפי שיפורט להלן.