ת"ק 58749-03-14 הראל נ' אביטן

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ביום 14.08.14, לפיו חויב הנתבע לשלם לתובע סך של 33,800 ₪ .

ביום 01.09.14 הגיש הנתבע בקשה לביטול פס"ד וטען כי לא התייצב לדיון שנקבע בתובענה שכן לא קיבל זימון לדיון, מכיוון שהכתובת שנמסרה בכתב התביעה אינה מעודכנת.

בקשת הנתבע הועברה לתגובת התובע, לאחר שהנתבע מסר את כתובתו הנכונה ופרטי ההתקשרות עמו וזאת לבקשת ביהמ"ש. הכתובת שנמסרה שונה אכן משתי הכתובות החלופיות שצוינו בכתב התביעה.

בתגובה שהגיש התובע ביום 07.10.14 ביקש התובע לדחות את הבקשה ואף ציין כי מסר לבית המשפט במהלך הדיון אישור מסירה חתום על ידי הנתבע וכן תצהיר מוסר. התובע הוסיף כי לאחר שהשליח מסר את כתב התביעה לנתבע, התקשר אליו הנתבע ואמר לו כי חבל על הכסף והזמן שלו וכן מסר כי יכריז על פשיטת רגל וישלם לתובע 50 ₪ לחודש.

עיון במערכת "נט המשפט" מעלה כי הנתבע לא קיבל את כתבי בית הדין בתיק זה.

עיון באישור המסירה שמסר התובע במעמד הדיון מעלה כי, האישור חתום על ידי מי שנחזה כאביו של הנתבע ולא על ידי הנתבע בעצמו.

בבוא בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו לבחון האם יש מקום לבטלו מחובת הצדק, או מכוח שיקול אחר ששוקל בית המשפט. לשם בחינת שיקולי הצדק יש לעמוד על טעמי אי-ההתייצבות לצד סיכויי הצלחת המבקש להוכיח עמדתו בבית המשפט, כמו גם יש לעמוד על תום ליבו של המבקש. מנגד, יש להעמיד את אינטרס ההסתמכות של המשיב.

בתיק זה ישנם סימני שאלה לגבי המסירה, שכן אישור המסירה מעלה כי כתב התביעה נמסר, כאמור לעיל, למי שנרשם שהינו אביו של הנתבע ולא לנתבע בעצמו. לא הובהר דיו האם הנתבע התגורר עם אביו באותה תקופה. כמו כן הנתבע מסר לבית המשפט כי כתובתו העדכנית הינה אחרת מזו הרשימה בכתב התביעה.

לגבי השיחה הנטענת בין התובע לנתבע לאחר ביצוע המסירה, הרי שאין היא יכולה להיות תחליף להצגת אישור מסירה כדין.