ת"ק 58713-05-16 וקנין ואח' נ' סבח

תביעה קטנה- גדולה ,עד קצה גבול הסמכות- 33,500 ש"ח.

בכתב התביעה נטען כי התובעת מס' 2 באמצעות אביה התובע מס ' 1 ביצעה עסקה של החלפת כלי רכב לפיה מסרה לנתבע את רכבה מסוג פג'ו וקיבלה ממנו רכב מסוג פג'ו אר.סי.זד ,( להלן:" הרכב"), . לטעת התובעים ,תיאר הנתבע בפניהם את רכבו כרכב נדיר. העסקה התבססה על מחירוני הרכבים ולפיכך ביקש הנתבע מהתובעים להוסיף סך של 135,000 ש"ח שהנם הפרש המחירים על פי מחירון. התובעים טענו בכתב התביעה כי:

" הסיבה היחידה לפיה הסכימו לעסקה הייתה הסתמכות על דברי הנתבע שמדובר ברכבו השמור של אביו וכן כי מדובר בדגם נדיר. כשנה וחצי לאחר מכן החליטה התובעת למכור את הרכב וחתמה זיכרון דברים עם הרוכש לפיו נקבע מחיר הרכב בסך של 141,000 . ברם, לאחר שהרוכש ביצע בדיקה לרכב התגלה כי המנוע של הרכב הוחלף. עקב כך הודיע הרוכש על ביטול העסקה".

התובעים טוענים כי הנתבע ת לא גילה להם כי המנוע של הרכב הוחלף ולא עוד אלא שנגלה להם ,לאחר בדיקה, כי הרכב לא היה של אביו אלא של אדם אחר בשם אמסלם שמעון, שאין לו קשר משפחתי עם הנתבע.

בנוסף, התברר כי לא קיים דגם ייחודי בשם אר. סי 8 וכי הנתבע הוא שהדביק את האותיות ר. סי. 8 על הרכב.

עוד גילו התובעים ,לטענתם, כי מחיר המחירון של הרכב בעת ביצוע העסקה עמד על 180,000 ש"ח ולפיכך ההפרש שהיה עליהם לשלם לנתבע היה 108,000 ש"ח ולא 135,000 ש"ח כפי ששילמו בפועל שכן מחיר המחירון של רכב התובעת היה 72,000 ש"ח.

עוד טענו התובעים בכתב התביעה כי מצאו קושי במכירה הרכב וכי היה רוכש פוטנציאלי אחד שהסכים לרוכשו אם התובעים יסכימו להפחית מן המחיר סך של 25,000 ש"ח בהינתן שמנוע הרכב הוחלף.

לטענת התובעים, מעשיו או מחדליו של הנתבע גרמו להם נזקים בסך של 53,000 ש"ח :