קגוב נ' אבני

לפני תביעה כספית בסך של 3,369 ₪ שהגישה התובעת כנגד הנתבעת בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 3.11.16 . על פי כתב התביעה עת נסעה נהג רכב התובעת, הגיח מחנייה רכב הנתבעת מצדו הימני של רכבה ללא שימת לב ובדיקה אם הדרך פנויה. רכב הנתבעת פגע ברכב התובעת וגרם לה לנזקים כמפורט בדו"ח שמאי שהוגש כנספח לכתב התביעה.

הנתבע הגיש כתב הגנה וממנו עולה כי הנתבע טוען כי בתאריך 3.11.16 עת חנה רכב הנתבעת בחניית ביתה בצדו הימני של הכביש שהיה ריק באותה עת מרכבים, נפגע רכבה על ידי רכב התובעת, אשר נסע במהירות מופרזת מבלי לשים לב לתנאי הכביש ולרכב הנתבעת ופגע בו ברשלנות וגרם לתאונה.

בדיון שהתקיים בפני חזרו הצדדים כל אחד על טענותיו.

התובעת טענה שהיא בעלת הרכב וכי מי שנהג ברכב הוא בעלה מר ויטלי קגנוב (להלן: "נהג רכב התובעת"). העד, הציג בפני בית המשפט תמונה של מקום התאונה וטען שהוא והתובעת חזרו מארוחת צהרים בסביבות השעה 15:45, הגיעו לרחוב הורד וזה היה מטרים ספורים מהחנות שלהם ולפתע כשהתקרב למקום מסוים ראה שרכב הנתבעת יוצא מחניה. לטענת העד הנתבעת לא אותתה וכי ראה אותה כשהיא יוצאת ופגעה בכנף הקדמית. לטענת העד ביקש מהנתבעת לא להזיז את הרכב ועד אשר יצא מהרכב ורצה לצלם תמונות, הנתבעת החזירה את הרכב למקום. לטענת העד, ברחוב זה אי אפשר לנהוג במהירות גבוהה וגם אי אפשר היה להימנע מהתאונה.

הנתבעת טענה שגרסת העד איננה מדויקת וסיפרה בעדותה שעמדה להיכנס לחניה וזה היה לטענתה בשיפוע ולא באמצע הכביש. העדה סיפרה את הדברים הבאים:

"לא יצאתי מחניה אלא עשיתי את התמרונים להיכנס לחניה בצורה מסודרת. מי שמכיר את רחוב ורד זה הרחוב הכי צר בקריית ביאליק, הוא רחוב למעשה שאין אפשרות לחנות בצד שני אלא איפה שאני חניתי. רציתי להיכנס ברוורס, היה חצי שיפוע, היה לי מקום אבל התחלתי לעשות תמרונים, אני כל יום עושה את זה, בערך 700 פעם ביום. הוא ראה אותי הרחוב מאד צר, אתה לא יכול להשתחל ואתה חייב להאט".

עוד טענה הנתבעת כי אין לה תמונות של הרכב שלה וכי מרכה את הרכב. התובעת סיפרה בעדותה שישבה ליד בעלה, נהג הרכב וראתה את התאונה. לגרסתה הנתבעת יצאה מהחניה בלי לאותת וכי לא ראו אותה וכי היא פגעה במכוניתה.

לפני שיינתן פסק דין בית המשפט התיר לתובעת להגיש תמונות הנזקים ברכב התובעת מקרות התאונה ולבית המשפט הוגשו תמונות צבעוניות.

לאחר ששמעתי טענות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות ובתצלומים שהוגשו לתיק בית המשפט, שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל.

המסגרת הנורמטיבית לגבי נורמת ההתנהגות מכניסה ומיציאה מחנייה נלמדת מתקנה 64(ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961(להלן: "תקנות התעבורה"):

"64.(ב) נוהג רכב היוצא מחצרים, מדרך גישה לבית, מתחנת דלק, מתחנת שירות, ממקום חניה לכלי רכב וכיוצא באלה או כמל מקום שאינו דרך, והוא עומד להיכנס לדרך או לחצותה – 

(1) יאט ואף יעצור, במידת הצורך, כדי לאפשר להולכי רגל לעבור בבטחה לפני שיעלה על המדרכה או על שול הדרך. 

(2) יאט ויתן זכות קדימה לכלי רכב המתקרבים באותו כביש לפני שייכנס לכביש".