קורן נ' אהרן

לפני תביעה על סך 26,000 ₪.

לטענת התובע, בינו ובין הנתבע נחתם הסכם לשירותי תיווך למכירת נכס של הנתבע והוסכם כי שכרו של התובע יעמוד על סך 20,000 ₪. הנכס נמכר והנתבע מסרב לשלם את שכרו.

הנתבע טוען, מנגד, כי מדובר בעסקה למכירת דירה מכינוס נכסים, וכי התובע הבטיח לו שמחיר הדירה יעמוד על 2.8 – 3 מליון ₪. בפועל, נמכרה הדירה במחיר 2.62 מליון ₪ וכי התובע לא התנהל באופן הוגן. הנתבע לא מכחיש את קיומו של ההסכם בין הצדדים, אשר הוגש כנספח לכתב התביעה.

בדיון חזרו הצדדים על טענותיהם.

דין חלק הארי של התביעה להתקבל.

התובע תמך טענותיו, כאמור, בהסכם כתוב וחתום על ידי הצדדים. הנתבע לא מכחיש קיומו של הסכם זה וטוען כי התובע התנהל באופן לא הוגן ומשכך אינו זכאי לשכרו.

לא מצאתי כי עלה בידי הנתבע לבסס טענותיו ולהמחיש לבית המשפט על מה ולמה דין ההסכם להתבטל. הנתבע טוען כי בניגוד לגרסת התובע, היה התובע מודע למצבה הפיזי והמשפטי של הדירה. עוד נטען כי לא היה לו כל אינטרס לעכב את הליכי המכירה, כפי שטען התובע שנעשה.