וולפסון נ' רוביו

בפני תביעה על סך 6,789 ₪ אשר עניינה עבודות שביצעה התובעת עבור הנתבעת בכובעה כמנהלת עסק בשם "תדמית שלטים".

התובעת טענה בכתב התביעה כי ע"פ סיכום בינה לבין העסק, התחייבה לבצע עבורו עבודות עיצוב גרפי תמורת הסך של 70 ₪ בתוספת מע"מ לעבודה. לדבריה תנאי התשלום כפי שסוכמו היו כי בסופו של כל חודש תעביר לעסק סיכום העבודות שבוצעו באותו חודש ועד לעשירי בחודש העוקב יועבר אליה התשלום בהעברה בנקאית.

לדברי התובעת, עד ליום הגשת התביעה לא הוסדר התשלום בגין העבודות שבוצעו בחודש יוני 2017 ושלאחר דין ודברים בין הצדדים סוכמו כעומדים על סך 1,053 ₪. יתרת הסכום מורכבת מעוגמת נפש שנגרמה לתובעת ומהוצאות משפט.

הנתבעת (באמצעות בן זוגה והשותף בעסק מר לוי) טענה כי לא קיבלה את כתב התביעה, אולם הגיעה נכונה לקיים את הדיון לגופו.

בדיון העידו התובעת ומנהל העסק מר לוי.

התובעת שבה על טענותיה כמפורט בכתב התביעה וציינה כי הושקעה עבודה מרובה בהכנת כתב התביעה ובהתנהלות מול הנתבעת. התובעת שבה וציינה כי אין חולק כי ביצעה עבודה עבור הנתבעת, ולדידה- על הצד הטוב ביותר, וכי אין לתת יד למי שלוקה במוסר תשלומים שאינו תואם את הסיכומים המוקדמים עימו.

מר לוי, מנהל העסק טען בדיון כי התנהלותה המקצועית של התובעת הייתה לקויה, וגרמה לעסק נזקים באלפי שקלים בשל חוסר שביעות רצון של הלקוחות להם מספקת הנתבעת את שרותיה. לטענתו, הסכום הנתבע בגין עבודות נשלח בהמחאה לתובעת זה מכבר, לפי הכתובת המופיעה באתר האינטרנט שלה ועד לקבלת התביעה לא היה ידוע להם כלל על כך שההמחאה לא הגיעה ליעדה. מר לוי ציין כי העדיף לשלם את הסכום בו נקבה התובעת להסדרת ההתקשרות ביניהם וזאת רק ע"מ לסיים ההתקשרות עקב חוסר שביעות הרצון המובהק שלו מאיכות השירותים אותם סיפקה לו התובעת.

דיון ומסקנות-

אין חולק כי על כל צד להתקשרות לעמוד במחויבויות אותם נטל על עצמו במסגרת ההתקשרות בין הצדדים. בענייננו הוצגו תכתובות בין הצדדים מהם עולה כי תנאי התשלום הוסכמו בין הצדדים, ואין חולק כי הנתבעת לא עמדה בתנאים אלה, ואף לא בתנאים להם טענה מאוחר יותר (שוטף + 90).

משסוכם על תשלום בסך 1,053 ₪ - חובה היה על הנתבעת לשאת בהתחייבותה זו.

התובעת צרפה לכתב התביעה העתקי התכתבויות מהן עולה כי מר לוי ציין פעם אחר פעם כי ההעברה הבנקאית של סכום החוב בוצעה- מה שלא אירע. כמו כן ציין בהתכתבויות כי תנאי התשלום יהיו בהעברה בנקאית ב-10 לחודש העוקב לאחר הביצוע. בדיון היום ציין כי התשלום הינו בהמחאה- מדוע השוני בגירסאות? סתם נציג הנתבעת ולא פירש.

לעניין העבודות שלא אושרו- התובעת לא הציגה הסכם מסודר בכתב בין הצדדים ממנו ניתן היה ללמוד כי הנתבעת התחייבה לתשלום בגין כל עבודה שבוצעה ע"י התובעת- גם ביחס לעבודות שטרם אושרו ע"י לקוחות הנתבעת אישור סופי. יתכן כי אף ביחס לעבודות אותם ביצעה התובעת היו נדרשים תיקונים- ואין לי כל אפשרות לקבוע מה היה הסיכום המדויק בין הצדדים בסוגיה זו.

משעומדת חובת ההוכחה על התובעת- לא מצאתי כי בגין רכיב זה יש לפסוק לטובת התובעת.