ת"ק 58504-07-14 סגל נ' חברת דואר ישראל בע"מ

ביום 16.07.14, ביצע התובע העברת כספים לאנגליה באמצעות חברת ווסטרן יוניון, המעניקה שירותיה בישראל בסניפי הנתבעת.

לטענת התובע, הכספים מעולם לא הגיעו לידיה של ביתו, לה היו מיועדים, אלא ניטלו ע"י גורם זר כלשהו. בנסיבות האמורות, טוען התובע, הנתבעת התרשלה כלפיו, שעה שלא וידאה העברת הכספים לביתו, באמצעות צילום של תעודת הזהות, בעת העברת הכספים.

מנגד, טענה הנתבעת, כי העברת הכספים בוצעה באופן תקין, ונמסרו באנגליה לידי גורם שהזדהה עם רישיון הנהיגה של הבת וידע פרטים ספציפיים אודות העברת הכספים.

במסגרת הדיון שנערך בפני העידו התובע ונציגת הנתבעת.

לאחר שעיינתי בראיות שהובאו בפני ושמעתי את עדויות הצדדים, נחה דעתי כי דינה של התביעה להידחות.

ראשית, עצם אירוע הגניבה לא הוכח. פרט לעדותו של התובע לא הומצאה כל ראיה, כגון פניה לרשויות החוק במועד סמוך למועד האירוע נשוא התביעה, וביתו של התובע – אשר כנטען מעולם לא קיבלה את הכספים, לא התייצבה למסירת עדות.

מנגד, עפ"י רישומי המחשב של חברת ווסטרן יוניון, שהוצגו ע"י הנתבעת, הכספים נמסרו למי שהזדהה באמצעות תעודת זיהוי של הבת וידע פרטים מדויקים אודות העברת הכספים.

שנית, אף אם אקבל טענת התובע, כי בוצעה גניבה באמצעות תעודה מזויפת, לא אוכל לראות בנתבעת כמי שהתרשלה כלפי התובע. טענת התובע כאילו היה על עובדי ווסטרן יוניון לאתר את המסמך המזויף באנגליה ולהימנע מלמסור לגורם זר את הכסף - איננה מקובלת עלי.

לא אוכל לקבוע כי חובתו של עובד בסניף דואר לאתר זיופים בתיעוד המוצג לפניו. אין הוא מוכשר לעבודה כזו ואין הוא מצויד באמצעים הטכניים הנדרשים. כל שניתן לצפות ממנו הוא סקירה חזותית של המסמך ובמידה ואיננו מזהה סימנים בולטים וברורים שהיו מעוררים בכל אדם סימני שאלה- כי אז אין עליו חובה לתהות במופלא ממנו.