ת"ק 5850-01-14 שלם נ' תימור ואח'

זוהי תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע בתאונה שארעה ביום 6.10.13 בעיר הרצליה בה היה מעורב רכב הנתבעת 2 שהיה נהוג על ידי הנתבעת 1.

התובע סיפר בעדותו כי התאונה קרתה בצומת הרחובות בן גוריון והרב קוק. הוא נסע ברחוב הרב קוק ממזרח למערב וזאת לאחר שביצע פניית פרסה ברחוב הרב קוק בצומת הרחובות. הנתבעת נסעה ברחוב בן גוריון מכיוון צפון ופנתה לכיוון מערב. היא לא עצרה למרות תמרור האט ותן זכות קדימה המוצב בכיוון נסיעתה ופגעה בדלת ימין של רכבו. עוד הוסיף כי הוא בכל יום עושה את פניית הפרסה הזו, אחרי הפנייה יש מעבר חצייה, שבו דולק אור ירוק להולכי הרגל, ולכן הוא לא מבצע את הפניה במהירות.

הנתבעת העידה כי נסעה ברחוב בן גוריון, פנתה ימינה לכיוון הרב קוק, האיטה, ובעת שפנתה הגיח התובע, וזו הייתה הפתעה לשני הנהגים והיא כלל לא הבינה מאיפה הוא הגיע.

מתמונות הצומת שהוצגו לבית המשפט ניתן להבחין כי הפניה ימינה מכיוון נסיעת הנתבעת סמוכה מאד למקום שלאחר ביצוע פניית הפרסה אותה ביצע התובע. אכן יש סבירות בדבריו כי לאחר ביצוע פניית פרסה לא ניתן לנסוע במהירות גם בשל מעבר החציה שלאחר ביצוע הפניה, וגם מאחר שמטבע הדברים הפנייה מבוצע לאט.

הנתבעת אמנם טוענת כי האטה אך לא ראתה כלל את התובע. לאור מבנה הצומת קשה לקבל את טענתה כי לא יכולה היתה להבחין בו, שכן, הפניה ימינה סמוכה מאד למקום ממנו הגיע התובע ושדה הראיה פתוח היטב. אין ספק כי הנתבעת היא שהיתה צריכה ליתן זכות קדימה לתובע שכן, מבחינתה, והגם שהתובע ביצע פניית פרסה, עליה ליתן זכות קדימה לכל רכב בטרם תשתלב לכביש בהתאם לתמרור בכיוון נסיעתה. לנוכח דברי הנתבעת כי כלל לא הבינה מאיפה הגיע התובע, ומאחר ולפי תמונות הצומת לא ניתן שלא להבחין ברכבים המגיעים משמאלה, הרי שהמסקנה היא כי הנתבע כלל לא נתנה דעתה לתנועה שמשמאלה באופן מספיק. לאור עדותה כי לא ראתה אותו, הרי שלא ניתן לקבל את טענותיה בכתב ההגנה כי הוא נסע מהר, שכן, לא ראתה אותו.

לפיכך, אני קובע כי האחריות מוטלת על הנתבעת 1.

הנזק הוכח באמצעות חוות דעת ומסמכים שלא נסתרו.

על כן אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובע 8302 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 5.1.14,

בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה בסך 98 ₪ והוצאות משפט בסך 800 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.