קוקבין ואח' נ' גראם ואח'

לפני תביעה ותביעה שכנגד בגין תאונת דרכים אחת, מיום 4/8/16.

התובע הגיש תביעה ע"ס של 7,839 ₪ , אשר כוללת נזק לפי חוות דעת שמאי ושכ"ט שמאי. התובע שכנגד הגיש תביעתו ע"ס של 15,470 ₪ - 6,300 ₪ עבור נזק לפי חוות דעת, סך של 1,170 ₪ עבור שכ"ט שמאי וסך של 8,000 ₪ עבור ימי השבתה.

כאן המקום לציין כי דין התביעה להתקבל וכי דין התביעה שכנגד להידחות, מהנימוקים שיפרטו להלן, אולם יודגש כי גם אם הייתי פוסקת אחרת, את דרישת התובע שכנגד להשבתת הרכב לא היה מקום לדרוש, בשים לב לכך כי הרכב לא תוקן בפועל ולכן לא הפסיד התובע שכנגד ימי עבודה, מה עוד שתיעוד לשכרו היומי, לא צורף.

דיון והכרעה:

1. התובע נסע בנתיב הימני בכביש, הנתבע נסע בנתיב השמאלי בכביש, על כך אין מחלוקת. המחלוקת בין הצדדים היא האם התובע סטה לכיוונה של משאית הנתבע וכך קרתה התאונה או שמא הנתבע הוא זה שסטה לכיוונו של התובע ופגע ברכבו. אין מחלוקת בין הצדדים כי הפגיעה הייתה בין החלק הקדמי ימני של המשאית (בפינה) לבין דלתו האחורית שמאלית של התובע.

2. מצאתי, כאמור, לקבל את גרסתם של התובע ואשתו לדרך בה קרתה התאונה, וזאת, בעיקר בשים לב למיקומי הנזק ברכבים והמקום בו קרתה התאונה, שם נעצרו הרכבים לאחר מכן.

3. שני הצדדים אישרו כי מיד לאחר הפניה סטה התובע ימינה לכיוון המדרכה, שם גם נעצר לאחר התאונה. אם הייתי מקבלת את גרסתו של הנתבע, כי התובע סטה לעברו , היות ורצה לעבור נתיב,

אותה סטייה ימינה ועצירה במקום בו נעצר התובע, לא הייתה אפשרית. לפי מיקום הנזקים-דלת אחורית שמאלית, היה רכב התובע לפחות במחציתו מלפני המשאית (הנתבע טען כאמור כי התובע רצה לסטות לנתיבו), בדרך זו, תוצאות פגיעת המשאית בתובע היו צריכות להביא למצב בו המשאית דוחפת את רכב התובע קדימה וגם אם היה מנסה התובע לסטות ימינה, ספק אם היה מצליח ללא שהמשאית תפגע בחלקים נוספים של רכבו וגם אז, לא היה מצליח לעצור במקום בו נעצר בסופו של דבר.

4. הנתבע אישר כי ת/2 מתאר נכון את מצב הרכבים לאחר התאונה, אם הייתה גרסת הנתבע נכונה, התובע אמור היה לעצור באמצע הצומת ולא לפניה ולא כך הוא המצב בפועל.

5. מיקומי הנזקים והמקום בו נעצר התובע, ביחד עם מצב המשאית לאחר התאונה, תומכים בטענת התובע כי המשאית פגעה בו וכאשר הרגיש זאת התובע סטה ימינה למדרכה .