ת"ק 5817-09-14 בן ציון נ' סנדרוביץ רנקוב ושות'

התביעה דנן היא תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובע לטענתו בגין גבייה של קנס בגין דו"ח חניה בסך של 810 ₪ שבוצעה עבור עיריית רמת גן באמצעות משרד הנתבעים. התובע טוען כי לא זכור לו כי החנה את האופנוע שלו ברמת גן ומעולם לא קיבל דרישה לתשלום מעיריית רמת גן.

מכאן שהדו"ח אינו נכון.

התובע טוען כי שילם את הדו"ח תחת מחאה עקב איום בהטלת עיקולים ומבקש החזרת כספו , ועוד סך של 2,000 ₪ בגין עוגמת נפש וסך של 4,000 ₪ בגין הפסד שכר.

מונחת לפני בקשה להעברת מקום הדיון ולדחייה על הסף.

בבקשה להעברת הדיון, נטען כי כל הזיקות מובילות לרמת גן. התובע טען בתגובתו כי על פי כתב התביעה לא בוצעה על ידו החניה נשוא הקנס. התביעה היא להחזר קנס בגין חניה שלא כדין שלטענת התובע לא בוצעה.

אני סבור כי התובע צודק בעניין זה. משנטען כי העברה נשוא הדו"ח לא בוצעה כלל הרי שהמקום בו בוצעה על פי הדו"ח אינו יוצר זיקה לעניין הסכמות המקומית. עילת התביעה היא גביית כסף שאינו מגיע , ולא חניה שלא כדין. מכאן שמקום החינה טפל ואינו עיקר.

מעיון בכתב התביעה עולה כי מכתבי הדרישה נשלחו לכתובת התובע. התובע טען בכתב התביעה כי התשלום בוצע טלפונית מטבריה. די בכך כדי להקנות סמכות מקומית לבית משפט זה.

דחייה על הסף:

הבקשה לדחיית על הסף מתבססת על העדר עילת תביעה. הנתבעים טוענים כי פעלו בשליחות עיריית רמת גן ועל כן ככל שקיימת עילת תביעה הרי שאין להפנותה אליהם באופן אישי.