ת"ק 58086-06-15 טוויטו נ' האופיטסטור הראשון בע"מ

התובעת עותרת לסעד כספי בסך של 33,800 ₪ בגין רכישת משקפיים מהנתבעת. לטענת התובעת, ביום 11/2/15, פנתה לנתבעת לערוך בדיקת עיניים בשל קשיים בראייה מקרוב. בעקבות הבדיקה, רכשה משקפיים בדרגת 0 בעין ימין ודרגת רבע בעין שמאל, משקפיים שנועדו לראיה מרחוק. במשך ארבעה חודשים לאחר מכן, סבלה מסחרחורות וכאבי ראש, דבר שגם פגע בתפקודה במקום עבודתה. כל דרישותיה לקבל לידיה את תוצאות הבדיקה, לא נענו.

בכתב ההגנה, מאשרת הנתבעת שמכרה משקפי ראייה לתובעת, לאחר שנערכה לתובעת בדיקת ראיה. משטענה התובעת כי אינה יכולה לקרוא במשקפיים הזמינה הנתבעת את התובעת לקבלת המשך שירות ונתנה לה הצעה להחלפת עדשות המשקפיים למשקפי קריאה (ראיה מקרוב), אך התובעת סירבה להצעה.

במסגרת הדיון שהתקיים במעמד הצדדים, טענה הנתבעת, כי התובעת לא ביקשה עדשות לראיה מקרוב, על כן, אלו הוכנו לראיה מרחוק. בתום הדיון, הורה בית המשפט לנתבעת להגיש לתיק בית המשפט את כל המסמכים הנוגעים לתובעת המצויים בידה, לרבות בדיקות ותשלומים.

אין מחלוקת עובדתית בין הצדדים, שהתובעת רכשה מהנתבעת משקפיים בעלות כוללת של 299 ₪. הצדדים לא חולקים על העובדה שבמשקפיים שנמסרו לתובעת, הורכבו עדשות לראיה מרחוק ולא לראיה מקרוב.

בעניין זה, טענה הנתבעת בדיון, שהתובעת אחראית להודיע לה האם היא זקוקה למשקפיים לראיה מקרוב או לראיה מרחוק, מנגד, לטענת התובעת, היא עברה בדיקה אצל הנתבעת מאחר והיא מתקשה בראיה מקרוב.

גם לאחר שניתנה החלטת בית המשפט, המורה לנתבעת להגיש את מסמכי הבדיקה שאותה עברה התובעת טרם רכישת המשקפיים, לא מצאתי שהנתבעת עמדה בהחלטה זו, וכל מה שהוגש, הוא מסמך הנושא כותרת "הזמנת משקפיים". אני מוצאת שהנתבעת פעלה בחוסר מקצועיות וברשלנות כלפי התובעת. התובעת עברה בדיקת עיניים אצל הנתבעת לקביעת צרכיה, אף על פי כן, המוצר שסופק לה היה שונה לחלוטין מהמוצר לו נזקקה, מוצר שאינו מתאים לה. שוכנעתי, כי הנתבעת לא קיימה את חובתה וסיפקה לתובעת משקפיים פגומות שלא עונות לצרכיה של התובעת.

טענת הנתבעת, שהתובעת אחראית להודיע האם היא זקוקה לעדשות ראייה מרחוק או מקרוב, היא כהגנת בדים על פניה. משבדקה הנתבעת את התובעת, טרם רכישת המשקפיים, מוטלת עליה האחריות, במסגרת הבדיקה שערכה לתובעת, לקבוע מהם צרכי התובעת, אחרת, מה הצורך בבדיקה ומה ניתן להסיק ממנה. אי הגשת דו"ח הבדיקה, פועל לחובתה של הנתבעת.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני מוצאת לנכון לקבל את התביעה, בחלקה, ולחייב את הנתבעת בסכום כולל בסך של 3,000 ₪ בגין סכום העסקה, פיצוי בשל עגמת הנפש שנגרמה לתובעת והוצאות משפט.