קמר ואח' נ' נויה הולידייז (2011) בע"מ

רקע וטענות הצדדים

בפני תביעה שהוגשה בהליך תביעות קטנות על ידי בני הזוג קמר (להלן: "התובעים") כנגד "נויה הולידייז בע"מ" (להלן : "הנתבעת").

בחודש מאי 2015 רכשו התובעים מהנתבעת נופש שכלל טיסות, לינה, ורכב שכור. ההזמנה בוצעה טלפונית.

התובעים טוענים כי בשיחתם עם מוקדנית הנתבעת נאמר שעליהם לבחור בית דירות (Apartment) או חדר מסוג מלון (AC Room), והם בחרו בחדר מסוג מלון. בוואוצ'ר שקיבלו נרשם "דירות" בתחתית המסמך ו"חדרים" בתחילת המסמך- כאשר התקשרו לוודא עם המוקדנית, זו הבטיחה כי מה שכתוב למעלה קובע וכי מדובר במלון. בהגיעם, גילו כי קיבלו חדר דירות. כשביקשו להחליף לחדר שהינו חדר מלון, וכששוחחו עם הנתבעת ועם קבלת בית הנופש, הוסבר להם שלא ניתן להחליף בשל תפוסה מלאה.

למרות זאת הוצע להם לקבל חדרים אחרים כמו חדרי המלון בהם חפצו מלכתחילה, התובעים הסכימו ללילה אחד, אבל קיבלו חדרים במרחק זו מזה- דבר שגרם להם אי נוחות.

באשר לשאר הלילות, הנתבעת הציעה, בתוספת 300 יורו לעבור למלון אחר באותה רמה, לאחר בדיקת המלון התובעים החליטו שלא לקחת את ההצעה, ופנו למלון אחר, כעת תובעים את הנזקים שנגרמו להם + עוגמת נפש .

הנתבעת אינה מכחישה את התקלה בכך שנכתב בוואוצ'ר גם דירות וגם מלון, אך מנגד טוענת כי אין הבדל בין חדר ביחידת נופש לבין חדר מסוג מלון.

הנתבעת הציעה לתובעים לקבל כספם בחזרה בלי דמי ביטול, הללו סירבו.

לדעת ההגנה שדרוג המלון בתוספת 300 יורו היה בבחינת הקטנת נזק שהתובעים צריכים היו להסכים לו.

הדיון בפניי התקיים ביום 21.7.16, בדיון נכחו התובעים, ומנכ"ל הנתבעת מר דב קלמן. התובע חזר על האמור בכתב התביעה, התובעת טענה כי המוקדנית הסבירה מפורש- חדר מלון ולא דירת נופש. מנכ"ל החברה, מר דב קלמן טען כי המלון המדובר הינו מלון מצוין, מה גם שכל קונספט החברה הינו חדרי נופש ואינו מלונות, רק המלון מושא התביעה לעיתים מציע חדרים מסוג מלון, וזאת ללא הבדלי מחיר איכות ורמה.

ראיתי לנכון לנסות להביא את הצדדים לפשרה בבחינת "אין הנזק שווה בצר המלך", אך ביהמ"ש התבקש לפעול בבחינת "ייקוב הדין את ההר" (מסכת סנהדרין דף ו' עמ' ב').

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ,ועיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים המצורפים, סבורני כי יש להעדיף את גרסת התביעה. משחברה, ובכללה הנתבעת או כל מספקת שירות אחרת מציעה מוצר ללקוח, היא צריכה לעמוד בהתחייבויותיה. אוסיף ואציין כי מאחר ומדובר בטעות טכנית שאינה רמת ממדים, ולא גרמה לנזק עצום, התלבטתי האם מדובר בטעות שהינה הפרת חוזה \ רשלנית, או שמא מדובר בטעות ללא השלכות משמעותיות אלא מינורית. בסופו של יום השתכנעתי, כי על אף שמדובר בנזק שאינו משמעותי, בהתחשב בפערי הכוחות שבצדדים, ונסיבות כי מדובר בחופשה מתוכננת, יש לראות בטעות כהפרת חוזה. בנוסף השתכנעתי כי אכן הובטח לתובעים חדר מסוג מלון וכי היה להם חשוב סוג זה של חופשה. לא היה ניסיון מטעם מנכ"ל החברה להפריך טענה זו או לחלופין להביא את המוקדנית לעדות.

כוונת הצדדים ע"פ חוק החוזים: ניתן לראות את השיחה בין המוקדנית לנתבעת כחוזה בע"פ, הבטחת המוקדנית כי יקבלו חדר מלון היא למעשה הסיבה לבחירת המלון האמור. ע"פ חוק החוזים, ובעקבות השיטה פרשנית שהוטבעה ע"י הנשיא ברק לפיה חובה לתור אחר אומד דעת הצדדים על ידי בחינת מכלול הנסיבות, וכפי שנפסק בע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פד"י מ"ט (2) 265, דעת הצדדים הייתה שהנתבעת תמכור והתובעים ירכשו חדר מסוג מלון.

ניתן לבחון את המקרה גם ע"פ דיני הנזיקין, לפיהם מפגש בין התרשלות, נזק, והוכחת חובת זהירות יגבשו רשלנות. כפי שציינתי לעיל, בנסיבות חופשה מתוכננת, טעות בסוג החדר יש בה רשלנות מסוימת, ולא טעות "נסלחת" בשפה הנזיקית. באשר לחובת הזהירות, יש לבחון זאת בכמה שלבים: השלב הראשון הוא בחינת קיומה של חובת זהירות המושגית והקונקרטית המוטלת על הנתבע כלפי התובעים. שנית, יש לבחון את קיומה של הפרת אותה חובת זהירות קונקרטית. בשלב השלישי עלינו לבחון מהו הנזק שנגרם והשלב הרביעי הוא הקשר הסיבתי בין הפרת חובת הזהירות לבין הנזק הנטען (ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש ואח', פ"ד לז(1) 113,122 באשר ל חובת הזהירות צויין בועקנין, בעמ' 125:

"הדין מכיר בקיומה של חובת זהירות מושגית ביחסים שבין הניזוק לבין המזיק. זהו תנאי הכרחי, אך לא מספיק, לקיומה של האחריות בעוולת הרשלנות. עדיין קמה ועומדת השאלה הנוספת, אם בין המזיק הספציפי לבין הניזוק הספציפי, בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, קיימת חובת זהירות קונקרטית בגין הנזק הספציפי שהתרחש. במסגרת חובת הזהירות המושגית השאלה הנשאלת היא אבסטראקטית. היא עוסקת בקטיגוריות שלמות של מזיקים (יצרנים, מעבידים, נהגים, מורים) ושל ניזוקים (צרכנים, עובדים, הולכי רגל, תלמידים), של נזקים (פיסי, כספי) ושל פעולות (מעשה, מחדל). הבחינה מנותקת מעובדותיו הקונקרטיות של אירוע ספציפי".

הנתבעת כנותנת שירות חייבת חובת זהירות כלפי התובעים, אשר הפקידו מיטב כספם בידה. מה גם שמדובר בנזק שניתן היה בקלות למנועו. תדרוך נכון למוקדנית הינה מונעת הנזק הטובה ביותר. בראותם תקלות חוזרות ונשנות בטפסי הזמנות, שמדובר במלון הנותן שירותי מלון וגם דירות נופש, היה מונע בצורה הטובה ביותר את הנזק. באשר לפיצויים\לנזק, אם עסקינן בדיני החוזים אז מדובר בביטול והשבה, ובאם עסקינן בדיני הנזיקין אז המדובר הוא בהשבת המצב לקדמותו.

הנזק לדידי הוא פניית הנתבעים למלון החלופי, ותשלום בגינו.