ת"ק 57290-09-16 חמאני ואח' נ' אוחנה ואח'

1.תביעה קטנה ותביעה שכנגד שעניינן אירוע תאונתי מיום 16.9.16, בו היו מעורבים רכבי הצדדים, ובו ניזוקו.

התובע בתביעה העיקרית (להלן: "התובע") טוען בכתב התביעה כי לאחר שסיים חציית צומת ונכנס לחניון, מעט לאחר הכניסה לחניון הגיח מהכביש החוצה רכב הנתבע בתביעה העיקרית (להלן: "הנתבע"), פגע בדלת ימנית אחורית ברכב התובע ומעוצמת הפגיעה הועף הרכב ונחת על מפרץ חניה סמוך. לטענת התובע הנתבע טען כי מיהר וכי בלמי רכבו אינם תקינים.

הנתבע טוען מנגד כי נסע בכביש, בדרך ישרה כדין, כאשר לפתע, בהגיעו לצומת, הגיח רכב התובע במהירות מופרזת מהדרך המצויה משמאל לנתיב נסיעתו, ובניגוד לחובתו ליתן לרכב הנתבע זכות קדימה, כמתחייב מתמרור הממוקם בדרכו, התפרץ במהירות לצומת וגרם לתאונה.

הנתבע טוען כי לא נהג במהירות כלל, כי רכבו היה תקין לחלוטין קודם לתאונה וכי מעולם לא טען כי בלמיו אינם תקינים.

הנתבע כאמור הגיש תביעה שכנגד בטענותיו אלה.

2.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים ושמעתי את העדויות בפני, מתוך מכלול הראיות והנסיבות, לרבות תמונות מקום ההתרחשות ותמונות שצולמו במקום התאונה סמוך לאחר התרחשותה, הגעתי לכלל מסקנה כי ברמה המסתברת ביותר האחריות להתרחשות התאונה מוטלת על התובע אך הנתבע נושא באשם תורם עצמי בשיעור של 20% (שאינו מקים עילת תביעה עצמאית).

נוכח המסקנה המתקבלת דין התביעה העיקרית להידחות ודין התביעה שכנגד להתקבל בנוגע לנזקים המוכחים, בהפחתה של 20% אשם תורם.

בהתאם להוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית.

3.למעשה, אין בין הצדדים מחלוקת בדבר מקום התרחשות התאונה והתובע אישר את המקום כפי שהוצג בהרחבה בתמונות שצולמו ע"י הנתבע, הן מזירת ומועד האירוע, לרבות מנחי הרכבים לאחר הפגיעה, והן תמונות של מקום האירוע ממועד מאוחר יותר.