ת"ק 57280-01-16 ול נ' מועדון כדורגל הרשום באנגל

מונחת בפניי תביעה קטנה נגד מי אשר מקום מושבה מצוי באנגליה, "חברת צ'לסי מועדון כדורגל".

בכתב התביעה נטען כי ביום 3.11.15 רכש התובע מהנתבעת דרך המרשתת, כרטיסים למשחק ליגת האלופות, בו נטלו חלק הנתבעת וקבוצת מכבי תל אביב, ואשר נועד להתקיים ביום 24.11.15 בעיר חיפה. לדברי התובע, הוא קיבל מהנתבעת "תגובה המאשרת רכישת ארבעה כרטיסים, וכן אישור על תשלום בסך 140 GBP" (ס' 7 לתביעה).

לפי הנטען, משלא קיבל התובע הודעה היכן יוכל לאסוף את הכרטיסים, יצר קשר עם הנתבעת, וזו הודיעה לו "שהכרטיסים יתקבלו בארץ, והתובע הניח שזה יתרחש באצטדיון בחיפה..." (ס' 8 לתביעה). עוד ציין התובע כי "לנושא של ההצהרה לא התייחסתי, מכיוון שאני חבר המועדון מאז 2008, ותמיד ברכישת כרטיסים לא ביקשו ממני למלא טפסים כאלה" (שם).

משהגיע לאצטדיון, טען התובע כי נציגי הנתבעת ציינו בפניו כי בהעדר תצהיר שטיבו לא הוברר, לא יהא בכוחו להיכנס למשחק. נוכח זאת, ביטל התובע את עלות הכרטיסים באמצעות חברת האשראי, ובתגובה, ביטלה הנתבעת את חברותו במועדון הכדורגל, דבר שגרם לו הפסד כספי, על רקע העובדה כי תכנן, בנוסף, "לצפות בכדורגל של המועדון בחודש מרץ 2016" (ס' 11 לתביעה), ולשם כך כבר "הזמין נסיעות, לינה, השכרת רכב וכולי. בנוסף, הוא צפוי לאבד ימי עבודה" (ס' 12 לתביעה).

בהינתן העובדה כי מקום מושבה של הנתבעת אינו בארץ, הגיש התובע בקשה להיתר המצאה מחוץ לגבולות הארץ, על רקע הוראת תקנה 500(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). לדבריו, "למיטב ידיעתי, אין נציג של המועדון בארץ, וכן כל הקשר התקיים דרך האינטרנט ולכן יש סמכות לתבוע גם בארץ" (ס' 10 לתצהיר הנלווה לבקשה).

המסגרת הנורמטיבית

תקנה 500 לתקנות קובעת כי רשאי בית המשפט להתיר המצאת כתב בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה, ככל שמתקיימת אחת החלופות הנקובות בהוראות הסעיף.

בכלל זה, תקנה 500(4) קובעת:

"(4) התובענה היא לאכוף חוזה, לבטלו, להפקיעו או לפסלו או לעשות בו על דרך אחרת, או לקבל דמי נזק או סעד אחר בשל הפרתו, באחד המקרים האלה:

(א) החוזה נעשה בתחום המדינה;