ת"ק 5728-10-15 מושונוב נ' זדה

במהלך חודש דצמבר 2013, על רקע היכרות קודמת, פנה הנתבע אל התובע שהינו קבלן אינסטלציה, בבקשה כי יתן לו הצעת מחיר לביצוע עבודות ביוב ואינסטלציה בבית מגוריו החדש ברח' הגאון 14 א' פרדס חנה ( להלן: "הבית").

בעתירתו לחיוב הנתבע בתשלום סך כולל של 18,363 ₪, טען התובע כי הלה לא שילם לו את מלוא שכר עבודתו וכי עבודות האינסטלציה בבית (התקנות והרכבות הכלים הסניטריים אשר היוו את החלק השני של העבודות) הושלמו בסופו של דבר על ידי איש מקצוע אחר אשר נשכר על ידי הנתבע תחתיו, לשם חסכון בעלויות.

הנתבע, הטוען לחילוקי דעות שנתגלעו בינו לבין התובע במהלך ביצוע העבודות, ציין עוד במסגרת כתב ההגנה שהוגש מטעמו כי בעקבות התביעה שהוגשה הוא שילם לתובע את יתרת חובו.

בכתב תביעתו, כמו גם בעדותו בבית המשפט, טען התובע כי במסגרת הצעת המחיר מיום 26.12.13 אותה הוא הכין עבור הנתבע על פי בקשתו (להלן: "הצעת המחיר") ניתנה לאחרון האפשרות לבחור באם לקבל את ההצעה במלואה או לבחור בחלקים ממנה ואין חולק על כך שהשניים הסכימו ביניהם כי חלק מן העבודה (זו המפורטת בסעיפים 16-18 להצעת המחיר, דהיינו התקנת צנרת המים בחצר) תבוצע על ידי הנתבע וכי הוא לא יחויב בתשלום בגינה. התובע, המאשר כי הנתבע שילם לו סך של 20,000 ₪ בגין החלק הראשון של העבודות שהוא ביצע עבורו (עבודות הביוב) טוען כי הלה סרב לשלם לו את רכיב המע"מ שהיה כרוך בתשלום ולפיכך הוא "אישר לו הנחה" על סכום זה.

בנוסף לכל האמור לעיל, אין מחלוקת על העובדה שמאז הוגשה התביעה שילם הנתבע לתובע סך של 10,377 ₪ נוספים בגין חלק ההכנה לעבודות האינסטלציה ואספקת המים.

בעדותו בבית המשפט אמר התובע: "כל יום שישי הייתי מגיע אליו לעזור לו... הוא לא בונה בתים, הוא איש גבס, והכנתי לו את הביוב, הכנתי לו את האינסטלציה, הוא שילם לי את הביוב לפי הצעת המחיר. כשהגענו לאינסטלציה הוא אמר לי אני מקבל משכנתא על הבית ובכל פעם שהוא היה מקבל כסף הוא היה משלם לי ובוקר אחד אני בא ביום שישי לבניין ואני רואה מישהו אחר. הוא ניצל את זה שהוא צריך לשלם לי 18,000 ₪ אז הוא הביא מישהו אחר שיעבוד חאפר באלף ₪.... אני עשיתי לנתבע את כל העבודות חוץ מהתקנת האסלות ואני דורש את כל כספי בגלל שהוא הוציא אותי מהשטח בלי רשות. הכסף שאני דורש הוא מלוא הסכום למרות שבפועל את חלק מהעבודה עשה מישהו אחר".

מנגד טען הנתבע כי בקשתו לערוך הסכם עבודה מסודר עם התובע, נדחתה על ידי הלה אשר סבר כי לאור היכרותם רבת השנים אין בכך צורך, וכן משום שהוא מלכתחילה התכוון להתחמק מתשלום המע"מ. לתמיכת טענה זו צירף הנתבע לכתב הגנתו את טיוטת ההסכם שהוכנה על ידו ולא נחתמה על ידי התובע. הנתבע הוסיף וטען כי בעקבות המחיר הגבוה אותו דרש התובע בגין התקנת אסלות השירותים בבית, הוא החליט להשתמש בשירותיו של איש מקצוע אחר וכי התובע אשר אמר לו בהקשר זה ש"יעשה מה שהוא רוצה", שינה את טעמו ומן השלב הזה והלאה סרב להשלים את עבודתו שלו (התקנת הכלים הסניטרים וקביעת נקודות הניקוז הפנימי).

בכתב הגנתו, כמו גם בעדותו בבית המשפט, הסביר הנתבע כי לאחר שקיזז מסכום הצעת המחיר הראשונית שהוא קבל מהתובע את עלות עבודת התקנת האסלות שהוא ביצע בעצמו ובעזרת בעל המקצוע האחר כאמור, הוא נותר חייב לתובע סך של 10,377 ש"ח ₪ ושילם לו אותו. לתמיכת טענה זו הפנה הנתבע אל תצלום השיק שהוא שלח לתובע וזה אישר את הדברים ואף הציג בפני את החשבונית ת/1.

בעדותו בבית המשפט אמר הנתבע: "...היו כמה עבודות, אסלות סמויות שהוא היה אמור לעשות ואמרתי לו אני יכול לעשות כי המחיר הוא גבוה אז הוא אמר לי אין שום בעיה. אח"כ הוא הציע את העובד שלו וזה גם היה מחיר גבוה. ברגע שאמרתי לו שאני אעשה לבד את שלוש האסלות, מפה התחילה הבעיה... לשאלת ביהמ"ש, הוא לא התקין את האסלות אלא רק עשה הכנות. את האסלות אני התקנתי... מה שהתובע עשה הם סעיפים 5, 6, 7 ו – 8 בחשבון הסופי כשלגבי ארבעת הסעיפים הראשונים הוא עשה רק את ההכנות".

מטעם הנתבע העיד גם אחיו מר ציון סלומון אשר לטענתו ליווה אותו בכל מהלך הבניה. מר סלומון טען בעדותו כי הנתבע החתים את כל בעלי המקצוע שעבדו בבית על חוזי עבודה וכי בקשתו לעשות כן גם עם התובע נתקלה בסירובו של האחרון אשר "ניסה להתחמק מתשלום מע"מ". מר סלומון הוסיף וטען כי מן הטעם זה ולבקשת התובע, שולם לו שכרו במזומן ויחד עם זה אישר כי הלה הוציא חשבוניות בגין סכומים אלה, אלא שהוא עשה כן באיחור.

תגובת התובע לדברים אלה היתה: "...לא היה ולא נברא שהוא רצה להחתים אותי על חוזה. בנושא המע"מ יש חשבוניות. הוא (הנתבע – ר.ס.מ) אמר לי "אני מקבל משכנתא וכל שלב שאני אקבל אני אתן לך... שלמתי מע"מ, הורדתי אותו מהחשבונית הראשונה לפי דרישת הנתבע ואחר כך תבעתי אותו".