נאסה נ' פוקס - ויזל בע"מ

בפני תביעה שעניינה הפרת הוראת סעיף 30א לחוק התקשורת ע"י הנתבעת.

למעשה, אין הצדדים חולקים על רובו של המסד העובדתי של התביעה. אין חולק כי התובעת נרשמה בעבר לקבלת מידע פרסומי מאת הנתבעת. עוד אין חולק כי בשלב מסוים נמלכה בדעתה וביקשה להסיר עצמה מרשימת הדיוור אצל הנתבעת. אין חולק כי התובעת שלחה הודעות מייל שלא נתקבלו אצל הנתבעת ואשר כמענה אוטומטי להם הופנתה התובעת לשני מנגנוני הסרה- האחד לחיצה על כפתור הסר והשניה- פניה טלפונית למוקד הלקוחות.

לטענת התובעת לא הצליחה להסיר עצמה מרשימת הדיוור עקב מגבלות מיחשוביות במחשבה ולכן פנתה בדואר רשום לנתבעת ע"מ להסירה מרשימת הדיוור. אין חולק כי התובעת לא ביצעה שיחה טלפונית למוקד הלקוחות. אין חולק כי בשלב זה טרם הוסרה התובעת מרשימת הדיוור.

לאחר מכן פנתה שוב התובעת בדואר רשום לנתבעת ורק לאחר כחודש ומחצה נענתה כי הוסרה מרשימת הדיוור.

עם זאת, עד אותו מועד קיבלה 14 הודעות מייל ו-6 הודעות למכשיר הנייד ממועד קבלת המכתב הראשון בדואר רשום שנשלח לנתבעת.

לטענת הנתבעת חלף זמן עד שנותבו המכתבים הרשומים לידי הגורם הרלוונטי וכי היה בידי התובעת להסיר עצמה באופן פשוט ומיידי לו רק הייתה פועלת בהתאם להנחיות שנמסרו לה ואשר מנספחי התביעה עצמה עולה כי היו בידיה. עוד טוענת הנתבעת כי היא מקפידה לפעול בהתאם להוראות הדין ולצורך כך משתמשת במערכת משוכללת ויעילה.

ביהמ"ש עסקו רבות בסוגיות המשפטיות העולות מהוראות ס' 30א לחוק התקשורת. לשונו ברורה וכך גם הרציונל העומד מאחורי הוראות החוק. המחוקק קבע בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי אין מקום לתופעה לפיה עסקים שבים ומטרידים לקוחותיהם בלא קבלת רשותם לכך מראש או לאחר שהביעו רצונם המפורש שלא לקבל עוד הודעות פרסומת בדיוור ישיר ככל ונתנו הסכמה מוקדמת לקבלתו.

בענייננו אין חולק כי התובעת נתנה ראשית הסכמתה לקבלת המידע הכלול בהוראות ס' 30א, אולם משביקשה להסיר שמה- לא עלה הדבר בידה אלא לאחר תקופה ולאחר משלוח שני מכתבים רשומים. מכאן שאף הנתבעת עצמה אינה חולקת למעשה כי לתובעת נשלחו הודעות בניגוד להוראות החוק ולמעשה, טענותיה עניינן בהקטנת הנזק של התובעת.

רע"א 1954/14 חזני נ' שמעון הנגבי (סיתונית מועדון דאיה ורחיפה במצנחים) (פורסם במאגרים) מנה את השיקולים שעל ביהמ"ש לשקול בבואו להכריע בשאלה מהו הפיצוי הראוי במקרה של הפרת הוראות החוק שעיקרם אכיפה והתרעה. כך על ביהמ"ש לבחון את נסיבות ההפרה, את מספר ההפרות ואת יעילותה של ההרתעה וכל זאת על מנת להרתיע מחד ולוודא שהפיצוי לא יחרוג מעבר לנדרש לצורך השגת מטרות אלה מאידך.

כך למשל נפסק ברע"א 1868/16 רז נ' האפרתי (פורסם במאגרים) כי אי הסרה באמצעות לחיצה על כפתור "הסר" אינה מאיינת את הזכות לפיצוי ויש לבחון את נסיבות המקרה לגופו.

בנוסף פסק ביהמ"ש במסגרת ת"ק (ת"א)11067-07-21 זילברג נ' קניה טובה באינטרנט בע"מ (פורסם בנבו) כי יש להבחין ביו מקרה בו משלוח ההודעה הראשוני הגיע לאחר פניה מצידו של מקבל הפרסומות לבין פניה ללא פניה מוקדמת, כאשר העדר פניה מוקדמת מהווה שיקול לחומרה.

בענייננו יש לקחת בחשבון את העובדה כי התובעת לא הסירה עצמה באמצעות כפתור הסר ובחרה במודע שלא לנקוט באפשרות אותה הציעה הנתבעת ולא יצרה עם הנתבעת קשר טלפוני במוקד הלקוחות.