ת"ק 57077-09-17 עוזיהו נ' חיים ואח'

בפני תביעה כספית, על סך של 2,271 ₪, שעניינה נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים. סכום התביעה מורכב מהפחתת התשלום שבוצע לתובעת בגין טענה לרשלנות תורמת (הפחתה בסך 1,778 ₪, הם 15% מנזקיה) ומדרישה לחיוב נוסף ("שונות") בסך 500 ₪.

בתום הדיון שהתקיים בפני, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, העדויות וחומר הראיות שהוגש.

טענות התובעת, בקליפת אגוז, הן כי רכב הנתבעים "נדחף" לפניה לצומת וזאת בניגוד להוראות התמרור המקנה לה זכות קדימה. הנתבעים טוענים, מנגד, כי נהג רכבם ביקש מהתובעת להכנס לצומת, זו עצרה על מנת לאפשר לו, וכאשר התחיל בנסיעה התחילה אף היא לנסוע ופגעה ברכבם.

בדיון העידו שני הנהגים ונוסעת ברכב הנתבעים.

מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו טומנת בחובה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר", אלא לקבל מענה הולם למכלול הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו (ראה רע"א 5192/01 די וורולי נ' הלין (תק-על 2002(1), 408)).

לאחר ששמעתי את העדויות, ולאחר שעיינתי במוצגים ובכתבי הטענות, לרבות רכיבי הנזק השונים, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך כולל של 600 ₪.

כאמור, פסק הדין ניתן ללא נימוקים. כך הסכימו הצדדים מראש, וזוהי גם הדרך הנכונה בפסיקה על פי סעיף 79א' לחוק הנ"ל, הן על מנת שפסק הדין יהיה סופי ויסיים הסכסוך בין הצדדים, הן על מנת לקצר את זמן מתן פסק הדין והן על מנת לחסוך בהוצאות גבוהות.

למען הסר ספק אוסיף עוד, כי הואיל ופסק דין זה ניתן לפי סעיף 79א' כאמור, הרי שאין בו משום קביעת ממצאים ולא קביעות בעניין מהימנות. זהו עוד אחד מהיתרונות שישנם למתן פסק דין זה.

יפה עשו הצדדים שהסכימו לסיים המחלוקת ביניהם בדרך זו.