ת"ק 56908-11-16 שרביט נ' אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ

העובדות

1. עניינה של התביעה דרישת התובע לפצותו בסך 25,000 ₪ נוכח הפרת הסכם לרכישת רכב מצד הנתבעת.

בתביעה נטען כי ביום 20.7.16 פנה התובע לנתבעת על מנת לרכוש אצלה רכב יד ראשונה, מסוג "סובארו אימפרזה", שנת ייצור 2016. נטען כי סוכם בין הצדדים, בע"פ, כי התובע יקבל את התוספות הבאות: גלגלי מגנזיום, מערכת מולטימדיה, הכוללת מצלמת רברס וחיישני רברס. התובע שילם עבור הרכב מקדמה בסך 2,000 ₪.

תחילה חל עיכוב של 4 ימים בהגעתו של הרכב. ביום החמישי, כשהגיע התובע לראות את הרכב, נטען, הבחין התובע כי הרכב נעדר התוספות עליהם סוכם. עוד נטען כי הרכב לא כלל נעילה אוטומטית של חלונות ומראות מתקפלות.

לטענת התובע, נציג הנתבעת מסר לו כי טענותיו יועלו בפני המנהל ולאחר מכן הוא ישוב לתובע אך הנציג לא חזר לתובע. בעקבות השתלשלות הדברים התובע הגיע למשרדי הנתבעת שם נאמר לו כי הנציג עמו שוחח, מורן, נמצא בחו"ל. התובע שוחח עם מנהל ששמו אוהד ואז נאמר לו כי הנציג לא הבטיח לו דבר. לטענת התובע, אשתו ובנו שהו עמו בעת רכישת הרכב והיו עדים להבטחות הנציג.

התובע ציין כי כחלק מהעסקה מסר את רכבו הקודם, שערכו נאמד ב – 45,000 ,₪ והוסיף לרכב החדש סך של 82,000 ₪.

התובע דרש בתביעתו לבטל העסקה או להחליף הדגם לרכב הכולל את האבזור המבוקש או להעניק לו פיצוי בסך 25,000 ₪.

צוין כי הנתבעת הציעה לפצותו בשטיפת הרכב ובהרכבת חיישני רברס בקרית שמונה, אך מפאת הזמן והמרחק, ועל מנת לא לשנות דבר ברכב, התובע נמנע מעשות כן.

2. בכתב הגנתה טענה הנתבעת כי ביום 25.7.16 נחתם הסכם למכירת רכב בין התובע לנתבעת. על פי ההסכם רכש התובע מהנתבעת רכב מסוג "סובארו". ההסכם צורף לכתב ההגנה.

הנתבעת הכחישה כי לתובע הובטחו מערכת מוליטימדיה וגלגלי מגנזיום והראיה, נטען, כי כאשר מסופקים תוספות אלה מצוין הדבר במפורש בחוזה המכירה. הנתבעת צרפה חוזה לדוגמא בו מצוינות התוספות הללו.

הנתבעת טענה כי הפריט היחיד שהובטח לתובע הוא מערכת חיישני רברס ועל כן, סמוך למועד המכירה, הופק לתובע שובר להתקנת מערכת זו. לכתב ההגנה צורף השובר.

הנתבעת טוענת כי התובע לא צרף כל ראיה שתומכת בטענותיו. כן נטען כי סעד של ביטול העסקה אינו בסמכותו של ביהמ"ש זה שכן מחיר העסקה גבוה מסך של 33,800 ₪.

הנתבעת הכחישה את כלל הסכומים אשר התובע דורש בתביעתו וטענה כי התובע נוקב בסכום בסך 25,000 ₪ מבלי להסביר מדוע נקב בסכום זה ומדובר בניסיון להתעשר שלא כדין על חשבונה.

ביהמ"ש התבקש לדחות התביעה ולחייב התובע בהוצאות.

3. ביום 2.3.17 התקיים לפני דיון בו נכחו התובע, נציג הנתבעת, מר תורם תרם, ונציג המכירות של הנתבעת, מורן זריבי.

התובע העיד כי אין לו הסכם ביד. לדבריו הוא לא ביצע בדיקות טרם רכישת הרכב ונתן אמון בדברי נציגי הנתבעת. רק לאחר ששילם עבור הרכב ונסע עמו ראה שחסרות התוספות עליהם סוכם.

נציג הנתבעת, מורן, טען כי לא הובטח לתובע דבר.